הפלה יזומה
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
אני בת 26 עשיתי הפלה לפני 6 ימים יום ארור!!! בשבוע 13 הריון ראשון ההריון לא היה צפוי ונבהלתי פחדתי ילדים היה נראה לי רחוק לא הרגשתי מוכנה ועשיתי את טעות חיי הקדוש ברוך הוא שלח לי מתנה מדהימה והחזרתי לו אותה יש לציין שקראתי בנושא רק לאחר. הכאב שגרמתי למלאך שלי העובדה שדחיתי אותו מבלי להכיר אותו שוברת אותי אני לא יודעת איך אפשר להמשיך בחיים נורמליים עם צער שכזה אני לא מצליחה לאכול ירדתי במשקל בצורה מחרידה כשבזמן ההריון אכלתי המון ורק אוכל בריא בשביל העובר נמנעתי מייחסי מין על מנת לא לפגוע מצד אחד שמרתי עליו ומצד שני הרגתי אותו זה כל כך כואב!!!!!! הדבר שיאיר מעס את חיי זה שאוכל להביא ילדים. ארצה לשמוע על נשים שעברו גרידה בשבוע 13 בהריון ראשון והצליחו להביא ילדים עכשיו הפחד מעקרות יושב אצלי שהקדוש ברוך הוא יסלח לנו וימלא את חיינו בילדים ואושר אמן!!!!!!
ליטל שלום. עברת חוויה קשה ביותר והדבר ניכר בכתיבתך. את מתארת רגשות אשם על הבחירה שעשית. רגשות אלה הם חלק הגיוני מהתחושות המתלוות להחלטה לבצע הפלה. כתבת שחש שאינך מוכנה לילדים ושלא תכננת ילדים כעת. אנשי דת מסויימים יחשבו שזו סיבה שאינה מספיק טובה להביא ילד, אך בעידן שלנו, נשים רבות מבצעות הפלה כאשר אינן מרגישות מוכנות לגדל ילד, מתוך רצון לקחת אחריות על הילד שהן מביאות לעולם ולא לגדלו בתנאים לא מתאימים. החלטתך הייתה קשה ואת עוד תעסקי בהשלכות הרגשיות שלה, אך זה שזה כואב לא אומר שעשית החלטה שגויה. ישנן נשים רבות שנכנסות להריון לאחר תהליך כפי שתיארת וזה לא צריך להעסיק אותך בכלל. הסיכוי שזה יביא לעקרות אפסי. רצית לשאול גם שאלה נוספת. כיצד נכנסת להריון לא מתוכנן? האם התייעצת עם גניקולוג? חשוב שתוודאי שאת לא נכנסת להריון שוב עד שאת לא מעוניינת בכך. ולבסוף, אני ממליצה לך לפנות לטיפול רגשי פרטי או דרך המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש כדי לעבד את החוויה שעברת. אם את מעוניינת ברשימת מרפאות את מוזמנת לכתוב לי מייל [email protected] ואשלח לך שיהיה בהצלחה גילי
לפני 6 שנים כשהייתי בת 28 החלטתי להפסיק הריון על אף רצוני להתחתן עם אותו אדם.. מאוד מזדהה עם רגשותייך..וזכורה לי שנה וחצי של רגשות קשים מאוד ,סמפטומים גופניים , רגשות אשם ופחד שמא פגעתי בעצמי ועשיתי את טעות חיי. ברוך השם, יש לי 2 ילדים מופלאים ולא התקשיתי להרות שוב. אני כותבת על כך באתר שלי...רק תקראי ... לא יודעת איפה את גרה אבל אשמח להמליץ לך על מטפלת בתחום מגורייך. כמה זה חשוב... ואני מסכימה עם מה שאמרה גלי- שהסיכויים שפגעת בעצמך הם אפסיים.. ומותר לך שתהיה לך זכות הבחירה... אך הכאב הוא שם .. למרות שזאת היתה בחירתך , את עדיין חווה אובדן...וזה בסדר. רק תתני לזה מקום בחיים שלך ותזכרי לקבל תמיכה. חיבוק חם, מיכל
היי מיכל, את יכולה להשאיר טלפון של מטפל/ מטפלת בנודון?!!? אודה לך מאוד זה חשוב.
אני לא רציתי ילדים בזמן שבו נכנסתי להריון.. ועכשיו אני מרגישה רע כל כך ושכל חיי נהרסו לאחר שעשיתי את המעשה. שנבע ברובו מלחץ של הוריי. אשמח לשיתוף ולדעת איך את מרגישה היום
כמה זמן עבר מאז שעשית הפלה?
אני 8 חודשים אחרי לא יודעת כמה בדיוק את אבל מניחה פחות משנה אז קודם כל אני לא פסיכולוגית אבל יש תקוה... הריון חדש! בזה אני נאחזת עדיין אין אבל רוצה בקרוב אני מרגישה שזה הדבר היחיד שיחזיר לי את השמחת חיים שאבדה ואני מזדהה עם כל הרגשות שלך מלבד שאין לך סיבה לחיות (כך הרגשתי מיד אחרי ההפלה אבל כבר לא)כי כן יש לך סיבה לחיות תיאחזי בתקוה להריון חדש ולזכות לגדל תינוק משלך ועם כל הכבוד להורייך את בת 28!! ואת תחליטי מה טוב לך אבא שלך לא מבין כמה זה כואב ואם אמא שלך לא הפילה בעבר כנראה שגם היא לא יודעת ואם את רוצה לדעת איך אני מרגישה, אז זה עדיין כואב אבל הרבה פחות מההתחלה ולדעתי זה כי אנחנו עדיין בתקופת אבל אני בטוחה שהזמן ירפא ויפחית ואולי גם יעלים את הכאב ואגב אני התחלתי לאחרונה ללכת לטיפול זה לא מזיק ולמדתי שכדאי ורצוי לבכות ולכעוס ולא להשאיר את הרגשות בפנים למרות שאת כל זה כבר עשיתי במשך כמה שבועות אחרי ההפלה אבל יכול להיות שלא מספיק כי הבכי עולה כל פעם שאני חושבת על זה אז תבכי הרבה זה יעזור לך להשתחרר ותקווי להריון חדש מי יפרנס? הקדוש ברוך ויש גם אגודת אפרת שמתנגדת להפלות הם מממנים דברים בסיסיים אשמח לשמוע את דעתך
מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
