איבדתי את הילד בשבוע 17 להריון

דיון מתוך פורום  אובדן הריון - תמיכה וליווי

09/08/2011 | 19:38 | מאת: לירן בת 32

כעבור 5.5 שנים זהו הריון שני שלי מטיפולי ivf. ההריון הראשון לא הצליח לא התפתח עובר משק ההריון שנקלט. ההריון השני שמחה גדולה הכל עובד כמו שצריך כל בדיקה מראה שהכל זורם לכיון הנכון כל שבוע שעובר אנחנו מאושרים שהנה מתקרב היום שבו סוף סוף נהפוך להורים ..... בשבוע 14 מבשרים לכל המשפחה על ההריון כולם בשמים מאושר. שבועים וחצי אחרי סקירה ראשונה מבשרים לנו על הוולד בן אומר לנו הרופא יש לכם בן .... בריא יפה הכל מתפתח בדיוק כמו שצריך..... יומים לאחר מכן בשעות הבוקר בזמן שנכנסתי להתפנות ירידת מים !!!!! מה זה? למה זה? איך יודעים שזה זה ? אין הכנה לזה ? אין הסבר על איך יודעים שזו ירידת מים .... ??????. לא מתיחסים לזה כי כל מי ששאלתי אותו אומר שאני מדמינת ... הסברתי שאין לי שליטה על פיפי ....(ירידת מים ) אמרו לי שכנראה העובר לוחץ על שלפוחית השתן.... ולכן אני מרגישה ככה.. עבר היום הגיע הלילה בסביבות 2:00 בלילה כאבים בבטן תחתונה ובגב תחתון מנסה להרגיע את עצמי שהכל בסדר. עד שהכאבים הפכו לבלתי נסבלים הערתי את בעלי והתחלתי להסתובב בבית כמו משוגעת .... לא מבינה שאלו צירים ובקרוב יגיע הילד המיוחל .... שלו חיכיתי המון שנים האושר שלי. בעלי לא מבין! לא יודע מה לעשות? איך לעזור? מציע מיון ואני בשלי חושבת שהנה תכף זה נרגע זה יעבור. 3:30 אני כבר לא מסוגלת נכנסת לשרותים ומרגישה שמשהו עומד לצאת ממני קוראת לבעלי להתארגן מהר לנסוע למיון. מגיעים למיון איך שאני עולה למיטת הגניקולוג הוא אומר לי גברת הילד חצי בחוץ 5 דקות ואת נכנסת לניתוח! אני שואלת הוא בסדר? והרופא עונה לא איבדת אותו הוא קטן מידי מכדי לשרוד ......... למה? למה? למה? למה???????????????? למה זה מגיע לנו אחרי כל כך הרבה טיפולים ונסיונות להיות הורים עד שהכל תקין חייב משהו להרוס...... לידה מוקדמת שבוע 17 נוסח 2011 . כואב גם בחוץ וגם בפנים בלב.... נקרעים לגזרים, בוכים המון ובעיקר שואלים למה? שעל זה איו תשובה . אבל לא מוותרים בקלות, נלחמים בכדי להצליח ולהגיע לרגע המיוחל להיות הורים ..... יוצאים שוב לדרך .... קדימה לטיפול הבא ..... שיהיה לנו בהצלחה

לקריאה נוספת והעמקה

לירן היקרה. כמה קשה לעבור כזו אכזבה. אני משתתפת בצערכם הגדול. טוב שאת יודעת שאתם ממשיכים בתהליך ושתהיו הורים בסופו של דבר, אבל אני רוצה לתת לך לגיטימציה גם להתאבל על מה שאבדת. הדחף להריון הבא הוא ברור וטבעי, אבל את בוודאי מרגישה שהכאב הנוכחי קיים למרות התקווה. לצד היציאה לדרך לטיפול הבא, תני לעצמך את הזכות לכאוב ולהתאבל על מה שקרה. את מוזמנת לכתוב כאן עוד. גילי

מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי