שקילת טיפול מקצועי

היי גילי לפני שישה שבועות עברתי גרידה לאחר שהתגלה בשקיפות עורפית כי העובר ללא דופק וככל הנראה מדובר בהריון מולארי חלקי מה שהתברר כנכון לאחר בדיקה פתלוגית. על מנת לסבר את האוזן היון מולארי חלקי הוא סוג של גידול לא סרטני של השיליה בעקבות מטען כרומוזומי עודף (הפריה של ביצית עם שני זרעונים) מה שאומר שלעובר לא היה סיכוי להתפתח מעבר לשליש הראשון. משמעות נוספת של הריון מולארי הוא הקשה מבחינתי, שיש להמתין עם ההריון הבא לפחות חצי שנה. פיתחתי אובססיה רצינית לגבי כניסה מהירה להריון עד כדי כך שהדבר מפריע לי במהלך היום אני יושבת בעבודה ללא יכולת להתרכז בכלום, אין לי מצב רוח לשום דבר, אני כל הזמן רוצה לישון, יש לי לעיתים התקפי בכי לא ברורים בעיקר כשאני לבד כדי לא לצער את בעלי. עלי לציין כי למזלי אני מוקפת משפחה תומכת ובעל מקסים שרק מנסה לשמח אותי כל היום וכל הדברים שאנשים מסביבי אומרים לי שזה לטובה, וחצי שנה זה לא הרבה זמן ומזל שההריון נגמר בצורה כזו ולא יותר גרוע (זה היה יכול להפוך לסרטן שלא נדע)אני מודעת לכולם ועדיין לא מצליחה לשכנע את עצמי. למרות שאני יודעת שברגע שאני אהיה בהריון שוב כל התחושות הקשות יעלמו אני שוקלת טיפול פסיכולוגי מקצועי לעבור את החצי השנה הקרובה, מה דעתך? האם יש צורך בטיפול מקצועי? האם הוא יהיה אפקטיבי לחצי שנה ולא תהליך ממושך? אודה לתשובתך.

היי גילי, תודה על תשובתך, מבחינה רפואית עשיתי את כל הבדיקות כולל צילום רנטגן על מנת לוודא שחלילה לא נשלחו גרורות הכל יצא תקין ב"ה, אני גם במעקב שבועי אחר הבטא לוודא שהיא בירידה ומבטא של 472,000 ש"ח ביום הגרידה היא עומדת היום על 14 בלבד כך שאני מקווה שבאמת הכל תקין ומשתדלת לחשוב אופטימי לפחות בכיוון הזה. עברתי על הודעות שונות בפורום ואני חייבת לציין למרות שזה אולי נשמע רע כי מה שקראתי עודד אותי מעט בכך שראיתי שאת התחושות הקשות שיש לי חוות עוד נשים שעברו מצבים דומים כך אני לא מרגישה מוזרה לגמרי. בעיקר קשה לי לראות נשים הריוניות מסביבי או כאלה שילדו ממש עכשיו וזה לא שאני לא שמחה בשבלן זו פשוט תחושת בטן שאי אפשר להסביר. שבוע אחרי הגרידה החברים הכי טובים שלנו סיפרו לנו שהם בהריון ותאריך הלידה המשוער הוא יומיים אחרי התאריך שהיה שלי, בין היתר הם הראו לנו את הדיסק של הסריקת מערכות, באמת ששמחתי בשבלהם אבל עדיין כשהגעתי הביתה פרצתי בבכי, מאז אני משתדלת שלא להתראות אותם מהפחד שאולי אני אעשה להם "עין הרע" מהלי להתכוון דבר שאני ממש לא רוצה כי אני אוהבת אותם מאוד. בכל מקרה אני לא ממש מכירה פסיכולוגים או שיטות טיפול, איזה טיפול לדעתך אני צריכה והאם יש לך מישהו שתוכלי להמליץ עליו כי לי פשוט אין מושג ולא נראה לי שנכון יהיה לנחש מי פסיכולוג שמתאים לי.