אובדן הריון שבוע 11

שלום, שמי רותם (32 ) נשואה שנה, שבוע שעבר עברתי גרידה , הפסקת הריון בשל אי התפתחות נכונה של העובר וחוסר בדופק. הייתי בשבוע 11 , כאשר העובר הראה גודל של שבוע 8. הבשורה הכתה בי ובבעלי כמו רעם ביום בהיר. לא האמנתי למשמע אוזניי כשטכנאית האולטרסאונד אמרה לי:"אין דופק". התקרה כאילו התמוטטה עליי והחוורתי רציתי למות. קשה מאוד במצב הזה, זה הריון ראשון שלנו, כל הציפיות והתקוות נבלעו להם. דווקא בגלל שזה היה ראשוני הכל היה מלווה במעטה ורוד של טוב ואז הגיע הרע. התזמון גרוע מכול - כמה ימים אחרי שפתחנו שנה, דקה לפני היום הולדת שלי ויום הנישואים שלנו. בעלי - מנסה להיות חזק בשבילי אני יודעת בתוך תוכו הוא שבור וקשה לו. אני אמורה ללכת חודש הבא לביקורת אצל ר' הנשים שלי, ככל שאני חושבת על זה , הרי אומרים שצריך זמן להתאושש נפשית ופיסית מהטראומה הזו - ככל שעוברים הימים אני מפחדת בכלל לגבי ההמשך - איזה פחד יהיה לדעת שאני בהריון ולרוץ לבדוק דופק כל שבוע,ז"א שאם חשבתי להתאושש ולהיכנס להריון מייד הרי שעכשיו אני מפחדת כי הזמן עושה את שלו ואנחנו צריכים להיות שלמים להריון הבא. אני בחרדות שהדבר הזה לא יעזוב אותנו ותמיד יהדהד - הנישואים שלנו טובים ובעלי הוא החבר הטוב שלי - היום יותר מתמיד. אני אשמח לקבל כמה מילות עידוד בנוסף אנחנו בקופ"ח מאוחדת (ירושלים) אם אפשר לקבל הכוונה ליעוץ או שיחות הבנתי שיש פסיכו' דרך הקופה. תודה רותם