מה עושים עם רגשות האשם ששוב עולים וצפים..?! 😑

חשבתי שאם מדובר בהפלה בשלב מוקדם יחסית אז (להבדיל מהלידה השקטה שעברתי אז, בשבוע 40..) הפעם יהיה לי קל יותר ואתגבר מהר ולא אתקע לי במקום הלא מקדם ולא טוב.. והנה שוב קשה לי להירדם בלילות, ושוב חסרת מנוחה ממחשבות על אילו ואם ואולי.. ואילו עכשיו, ליל יום העצמאות, מבחוץ נשמעת מוזיקה מהבימה ומוזיקת צהלולי השכנים השמחים, ומבפנים השקט של בני הבית הישנים.. ואני במקום להיות שבעת רצון מעצמי על שאזרתי כוחות ללכת עם ועבור בנותיי לראות את הזיקוקים ולאוירת השמחה שבחוץ, ובמקום להודות ליקום ולמי שצריך על שפיזית אני יותר בטוב ושהכאב הגופני והדימום פחת מעוצמתו.. אני שוכבת במיטה ולא מצליחה להירדם. נטפלות אלי מחשבות מכרסמות על אילו, אם, אולי ואם רק.. ואולי זה בגלל הכדור החזק שלקחתי בהתקף המיגרנה והקפה השחור והבירה שהעזתי שנשארה לבעלי ממשחקי הכדורגל, עוד טרם ידעתי סופית על ההריון, ואולי זה בגלל שהסכמתי לבעלי לגעת ולקיים יחסים בעוד שאולי נכון יותר היה לחכות קצת שהרי זה נחשב להריון בסיכון.. ואולי זה בגלל שבפסח התאמצתי וטילתי והלכתי בטבע הרבה ולא שתיתי דיי.. ואולי ואולי ואולי... 😔

נעמי יקרה! צר לי כ"כ לשמוע על הלידה השקטה שעברת, והאובדן הנוסף. מחשבות ה"אילו" שאת מתארת ומלוות אותך הן נורמליות ומובנות. אחד הדברים הכי קשים להתמודדות בתוך תהליך האובדן הוא חוסר השליטה לאורך הדרך- מהכניסה להריון, ההריון עצמו והלידה. אין תשובה ברורה או סיבה שתוכלי לדעת ולהגיד-פעם הבאה אעשה אחרת, וזהו חוסר אונים וכאב גדול מאוד. וגם באובדן מוקדם יכולות להתעורר קשת של רגשות ותחושות ומחשבות, בוודאי אם הוא אובדן חוזר, תרשי לעצמך להרגיש ולהיות במה שעולה. חיבוק , רינת