חרדת נטישה

שלום רב, בתי בת שנה הלכה לפני כשבוע לגן הראשון שלה,יש לציין שהרגלי השינה של בתי אינם טובים כלומר עד עכשיו ביום היא נרדמת בעגלה ובלילה היא נרדמת במיטת הורים ואז אנו מעבירים אותה למיטה שלה (שנמצאת אצלנו בחדר) והיא יושנת שינה רצופה עד הבוקר. מרגע שהילדה הלכה לגן היא איננה מוכנה להכנס ללול גם לא לדקה ובטח ובטח לא לישון שם, ומרגע כניסתה ללול לא מפסיקה לבכות וגם כאשר אנו מרדימים אותה במיטה שלנו (כמו תמיד) ומעבירים אותה ללול היא קמה ומתחילה לבכות. יתר על כן גם אם אני עומדת לידה בלילה בזמן ההרדמה ומלטפת אותה היא לא מפסיקה לבכות לשנייה גם לא לאחר חצי שעה. יש לציין שגם בגן הילדה כמעט לא נרדמת (כנראה כי התרגלה להירדם במהלך היום עם עגלה). יש לציין כי ההסתגלות לגן של בתי איננה קלה :היא עצבנית יוותר אוכלת פחות,וכמובן מתחילה לבכות ברגע שעוזבים אותה אפילו לדקה. 1.השאלה שלי מה כדאי לעשות בשלב זה כדי שהילדה תישן באופן עצמוני וכדי לא להגביר את חרדת הנטישה שלה שגם כך בתקופה זאת גדולים מאוד? 2.האם היית ממליצה למרות הכל עכשיו להרדים אותה בשיטת 5 הדקות? האם זה לא יגביר את חרדת הנטישה? אנחנו חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות האם כדאי עכשיו לוותר לה ולנסות ללמד אותה לאחר שתתרגל לגן?

ראי תשובתי אל שאלתך הקודמת.