לא מצליחה להמשיך הלאה..

שלום לכולם שמי דנה אני בת 24 לפני כשנה פיטרו אותי מעבודתי לכחתי את זה בצורה קיצונית וקשה.אני מאז לא עובדת בבית מתוסכלת כשאני חושבת מה יהיה בעתיד,חשוב לי לציין שאני מאוד רוצה ללמוד אבל יש לי בעיות שכנראה לעולם אני לא יצליח ללמוד.אני מרגישה כתוצאה מכך נחותה ופחות טובה, ושבלי לימודים אני בעצם לא שווה.. רודף אחריי המחשבות האלה כבר שנה שלמה של תיסכול, למה מישהוא יכול לעזור לי בבקשה? תודה מראש דנה.

היי דנה, אני לא מכירה אותך כדי לשער מדוע הפיטורים, שהיו לפני שנה, גרמו לך להישאר כל הזמן הזה בבית. אבל שווה לך לבדוק, אפילו בליווי של איש מקצוע, מדוע הפיטורים השפיעו עלייך ככה. וזה שווה בדיקה, משום שהחיים רצופים אכזבות ומהלכים לא נעמים, שאינם תלויים ישירות בנו, ואנחנו צריכים ללמוד ולחיות עם זה ולהמשיך הלאה למרות הכאב. אני יכולה להבין שלקחת את זה קשה, משום שאף-פעם לא נעים לאבד מקום עבודה, כאשר הגורם לכך הוא המעסיק. אבל, כאמור, שנה זה המון זמן בשביל לא לחפש עבודה חדשה, מה שאומר שבמובן מסוים התגובה שלך אינה פרופורציונלית לאירוע. ציינת שאת מאוד רוצה ללמוד, אבל שבעיות מסוימות לא מאפשרות לך. אני לא יודעת לאילו בעיות את מתכוונת, אבל אם מדובר בליקוי למידה כלשהו, הרי שהמסודות להשכלה גבוהה ערוכים גם לקראת סטודנטים עם לקויות למידה, ומציעים הקלות שונות (כל מוסד אקדמי והאפשרויות שהוא מציע). כך שזו לא אמורה להיות סיבה כדי לוותר מראש על האופציה של לימודים. הרה.