בקר טוב הרה ויום נעים:
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
מה שלומך ? איך היה חג השבועות ? אכלת קצת עוגות גבינה ? אנחנו חגגנו את ארוחת החג החלבית במעדנים של הבנות. חני בת ה - 14 , הכינה עוגת גבינה טעימה מאד. אכלתי יותר מידי. תמי בת ה - 20, הכינה פשטידות גבינה. אחת של פטריות ואחת של תירס. דוד בן ה - 9 הכין ביסקויטים ממולאים בגבינה. טעמתי קצת מזה גם , כדי שיהיה מבסוט, זה לא היה ממש טעים. נדמה לי שהוא שכח לשים סוכר בגבינה. וזהו זה. אני הכנתי דג סלומון ונסיכת הנילוס. נראה לי שהוצאתי את זה מוקדם מידי מהתנור, זה לא היה ממש עסיסי. אבל אכיל. היה נחמד. למה את רוצה רק את הדי וי די ? לא רק סרטי אימה אני לא אוהב, אלא גם עוד ז'אנרים. למשל , הסרטים האלה של השודדים המתוחכמים שהם גיבורי הסרט ואיך הם מצליחים להערים על המשטרה. מדוע עושים אנשים סרטים כאשר השודד הוא גיבור הסרט ? איזה הגיון יש בזה ? ויש כל כך הרבה סרטים בז'אנר הזה. לדעתי, היה צריך לאסור את זה בחוק. למה להכניס לנוער רעיונות הפוכים מהשכל הישר ? למה להפוך פושעים לגיבורים ? זה פשוט מעצבן אותי. אחר כך מתבכיינים למה יש אחוז כל כך גבוה של פשע. באותה מידה, אני לא סובל סרטים כשהגיבור הוא רוצח שכיר. מנסים לעשות מאדם כזה מאוס שפל אכזר ופסיכופטי, אדם נורמלי מהשורה. הלו, הוליווד ! איפה אתם חיים ? רוצח שכיר קר רוח שמוכן לרצוח אנשים רק בשביל כסף , יכול להיות גיבור סרט ??? ניתן להתייחס אליו בסלחנות ובסימפטיה ???? קום און ! אין גבול להתדרדרות. הנה למשל סיפרת לי על סרט שעומד לצאת לאור על בעל ואשה ששניהם רוצחים שכירים. אין כבר על מה לעשות סרטים ? אנשים פשוט השתגעו לחלוטין. לא אוהב את הסרטים האלה. תגידי הרה, אין מספיק אלימות בחיים האמיתיים שצריך את זה גם בסרטים בלי סוף ובלי גבול ? למה לרצוח ? למה להרוג ? למה ? למה ? למה ? למה אלימות ? רבונו של הוליווד. למה לא נוף יפה , אהבה, מסירות, חברות אמיצה, וכאלה. טוב, מה לעשות, גם בספרים אני איש של סוף טוב. לא אוהב כשהורגים לי את הגיבור או הגיבורה. תנו לחיות . תפסיקו להרוג כל מה שזז. יאללה, מספיק פקה פקה לבקר אחד, תהיי בריאה, מה שלום הרגל ? יום נאה ולהשתמע
ביום שני אחה"צ היתה כאן כמעט כל המשפחה המורחבת. זה אומר, שהכנו הרבה אוכל. אני לקחתי על עצמי את הקינוחים (2 עוגות גבינה ומאפינס אוכמניות בלי סוכר לאבא שלי). חוץ מזה הכנתי לחם ושתי פשטידות. אבל היה עוד הרבה אוכל, ודודה שלי אמא שלי הביאה ערימת פחזניות. אבל אצלי כל יום הוא שבועות... בתור צמחונית אני אוכלת הרבה מאכלי חלב כל השנה. איזה כיף לך שהילדים מכינים דברים... שתי האחיות שלי לא יודעות מה עושים במטבח. מזל שהמציאו את המיקרוגל ואת המולטי-שף (מחבת חשמלית). כי אני אוהבת לראות סרטים לבד בחדר, ויש לי שם רק מכשיר די.וי.די. קשה לראות איתי סרטים... אני עושה 3-4 הפסקות במהלך הסרט, כי קשה לי להתרכז בסרט שלם. ocean's 11 ו - ocean's 12 הם שניים מהסרטים האלה שבהם השודדים מצליחים לבצע את זממם. הראשון יותר מוצלח מביניהם. אבל אלה סרטים מוצלחים מאוד. האמת היא, שנמאס קצת מהסרטים שבהם תמיד הטוב מנצח ומתגבר על הרע... זה משקף מציאות שקרית לחלוטין. ב-א-מ-ת!!! אתה מנסה לומר לי, שבגלל סרטים כאלה האלימות בקרב הנוער גואה מיום ליום?!?! טוב זה ויכוח ישן-נושן שנע סביב שאלת הטלוויזיה והתכנים המשודרים בה. אבל מה עם חינוך מהבית??? אני ראיתי הרבה סרטים אלימים ולא רצחתי אף-אחד, נכון? ותאמין לי שאני טיפוס עצבני... ובכל זאת אני לא מעתיקה מהסרטים למציאות. ראיתי את "הנוסע" - זה בדיוק סרט שבו אחד מהגיבורים (יש שניים) הוא רוצח שכיר (תפקיד מעולה של טום קרוז). כן, גם לדמויות כאלה יש זכות להיות גיבורות של סרטים. מה, כל הגיבורים צריכים להיות מיקי מאוס? בוא נחשוב רגע על סרטים לילדים, בסדר? אחד הסרטים הכי טראומתיים הוא... במבי! לרוב האנשים שאני מכירה, ואני מברת על אנשים בוגרים, יש זכרון ילדות מהסצינה שאמא שלי במבי מתה. ואח"כ אבא של סימבה מת בסרט "מלך האריות"... ומה עם שלגיה? האמא החורגת שלה נתנה לה תפוח מורעל. ועמי ותמי שנזרקו מהבית ע"י האם החורגת, ואח"כ כמעט והפכו לצלי בתנור של המכשפה. וסינדלה שסבלה מהתעללות נפשית. ויש עוד דוגמאות. אז בסוף מייפים את המציאות ומוכיחים שדברים טובים קורים לקורבנות. אבל מה הקשר בין זה לבין החיים האמיתיים? אלימות בסרטים לא מבנה את המציאות, אלא משקפת אותה. למחוק מרישמת הצפייה סרטים אלימים זה סוג של בריחה מהמציאות לאיזה עולם של פנטסטי שבו הסוף תמיד טוב. וכן, יש מספיק אלימות במציאות, אבל זה לא קשור לסרטים. ואם כבר על ספרים כתבת - מתכנן לנצל את שבוע הספר בשביל לקנות כמה? הרגל בסדר, מקווה שביום שני הבא אוכל להיפרד מהתפרים. וסליחה אם נסחפתי קצת עם הסרטים... קורה לפעמים שנסחפים, לא? צ'או.
תרשי לי לחלוק עלייך. אני רוצה לראות סרט כדי לברוח מהמציאות. יש לי מספיק מציאות קשה בחיים . אם אני הולך לראות סרט או לקרוא ספר או לראות הצגה, אני נכנס לעולם הדמיון. בשביל המציאות המרה אני לא צריך סרטים. יש לי אותה מול העיניים יום יום. נכון ? סרטים וספרים זה אסקייפ. זה לשקוע בדמיון. ואני מעדיף עולם דמיוני נחמד וטוב שהטוב גובר על הרע. למה לא ? למה זה צריך לשקף את החיים האמיתיים ? לגבי ההשפעה של הסרטים על בני הנוער, אין בזה ויכוח בכלל. תשאלי כל איש חינוך. אין חולק על כך. את חיה בסרט הרה אם את לא חושבת כך. חחחח חיה בסרט , הבנת ת'קטע ? אקיצור, איך יצאו לך העוגות גבינה ? אין לי בעיה שנסחפת. להיפך, תיסחפי תיסחפי חופשי . העיקר שבסוף ההיסחפות, תגיעי לחוף מבטחים. תגידי לי, הסרטי אימה האלה, הם לא בדרך כלל עם סוף טוב ? תהיי בריאה וטובה ביי
