שאלה לדיון קולקטיבי

בעקבות חשיפתי דהיום למדיה כלשהיא (תוכנית פופולרית בעלת רייטינג וקופיריטינג גבוה שמפאת חוק לשון הרע לא אנקוב בשמה) בה התבטא מנחה התוכנית בצורה בוטה כלפי עלמה שציינה מספר אפיזודות תמהוניות מהווי חייה וקיטלג אותה כבחורה מעורערת בנפשה ובעלת חוסר איזון במוח! ושאל אותה האםהנה אכן כזאת לאור מימרותיה ותקריותיה שתיארה ודפוס ההתנהגות שנהגה על פיהם. (היא כמובן מתפקדת ותורמת לחברה ושללה זאת מכל וכל) בעקבות כך החלטתי לתהות בקול, על מנת לא לטעות ולסטות מחודו של קול, ולדון עמכם בעניין הנדון והטעון: האם ישנה הגדרה חד משמעית לאדם המעורער בנפשו? האם כל התנהגות תמהונית בעיינינו (על אף האידיאולוגיה הטמונה בחובה)או טיקסית/קו מחשבה שונה/דפוס פעולה משונה וכדומה שאינה מוצאת חן בעיינינו הסוביקטיביות תיכלל תחת הגדרה שרירותית ובלתי שירותית של: אדם מעורר בנפשו? מהם הפרמטרים המחמירים, אם בכלל, לקביעת ההגדרה הלא סימפטית והסטיגמטית- כעובדה שרירה קיימת ומוגדרת? לעניות דעתי חיים בינותנו אנשים אנטי סוציאלים בעליל שאינם מוגדרים בעייני הסובב כמעורערים בנפשים ואילו אנשים סולידרים, ישרי דרך אשר תורמים לקהילה (ואינם מזיקים לעצמם או לסובב כי אם ההפך היא הנותנת) אך אשר אינם נוהגים על פי אמות מידה חברתיות מקובלות- מקוטלגים כמעורערים בנפשם- על לא עוול בכפם. האם ההר מוליד עכבר? האם החברה היא הקובעת מיהו המעורער בנפשו או שמא קריטריונים של פסיכולוג- פדגוג או דמגוג או פסיכיאטר מומחה? האם יתכן להאשים אך ורק את האיזון הכימי במוח כאחראי להתערערות הנפשית של אלה?(מעבר לגנטיקה וכדומה) או שמא ניתן לנכס לחברה חלק נכבד מייצור אותם אנשים מעורערים- בעצם השתלחותם והגדרתם כלפי אנשים מן הישוב- שאינם לרוחם? לדעתי ההגדרה רלטיבית וחל בה זילות כתוצאה מזילזול כבוד האדם ואני מצרה על כך. מה דעתכם בנדון?

בדיוק אתמול בתור במכולת, אמר לי המוכר , "זה שעזב עכשיו את החנות, הוא לא מאה אחוז". האיש הנ"ל אמר שהולך שמח בכניסה לעיר והוא הולך עכשיו לעזור בהפגנה. א קיצער, אמרתי לו לשמעון (המוכר במכולת) , יש מישהו בעולם שהוא כן מאה אחוז ? לדעתי, כולנו עם סטיות, ג'וקים, פרפרים, שגעונות, גחמות, שטויות, ואיך שתרצי לקרוא לזה. איך קובעים מי מעורער בנפשו ? שאלה מאד מאד קשה. לדעתי, אדם מעורער בנפשו הוא אדם אשר לא מצליח לתפקד בלי עזרה חיצונית בחיי היום יום. אדם שמתפקד, לומד או עובד או סתם נהנה מהחייים ולא מזיק לאיש, מבחינתי הוא נורמלי לחלוטין. גם אם הוא הולך עם עגיל בטוסיק דרך משל או הולך על הידיים במקום על הרגליים. מה את אומרת ? אגב, כושר הביטוי שלך מדהים. מאיפה כל המילים של שבת שלך ? יש לך תואר באוניברסיטה ? מה למדת ?

אני משוררת בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי. ונותרתי מצודדת מוטרדת:- . באמתחתי התובנה בעלת הבינה ללא הבנה בונה...

איזה אדם שפוי יכול לחיות בעולם הזה ולא להיות מעורער נפשית ?!! ידוע שההר הוא אם כל העכברים והעכברושים בעולמנו וכמו כן גם נוהג ההר מעת לעת לבקר אצל מוחמד החברה היא הקובעת , פסיכולוג פדגוג או כל חרוז אחר , הם חלק מצורות החיים השונות של החברה . לדעתי לא יתכן להאשים רק את האיזון הכימי , לרוב האיזון הכימי הוא תוצאה של שלל סיבות בכלל רצוי לו לאדם שיהיה לו עוד ועוד את מי להאשים או שלא בעצם ואולי כן לא יודע אני מתערער..

לא יכולה להוותר אדישה לתגובתו המהורהרת של ניר או המעורערת... האם החברה היא זו שקובעת את שפיותו של היחיד ? האם החברה עצמה היא ברת שיפוט נפשי ? האם מוסכמה נפשית מכתיבה או מכתימה את נימי הנפש של זה הזועק ונניח והסובל לא סובל הוא ורק החברה מוקיעה אותו-מה רע בזה -שיהנה אם ההר של מוחמד הוליד עכבר =הייתכן שמוחמד הוא צפרדע או נסיכה רחמנא ליצנן האם הבן של הרב עמאר הוא התגלמות הבדואי מביר סוויק שבסיני שבגלל חטאו -הלך לעזור לאבא כמין חרטה על איזו שאחטה האם נירנו חרמן כיום כהרגלו בחודש -סליחה בקודש .

הירהורי עבירה קשים מעבירה. ובקורלציה זהה (נטולת ויבראציה:-) : עירעורי עבירה לכלל החברה קשים ומערערים מ(מ)עב(י)רה!(עבירה/ מעברה/מעבירה)

כן ולא. יש הגדרה חד-משמעית לאדם מעורער בנפשו. ולא, היא לא באמת חד-משמעית משום שבשורה התחתונה מדובר במשהו תלוי תרבות לחלוטין. לחברה המערבית יש הגדרות מסוימות, אשר אינן בהכרח מתלבשות על תופעות שמאפיינות חברות אחרות. בואי ניקח את נושא הדיבוק למשל, בסדר? פסיכיאטר בן החברה המערבית יגיד שסביר להניח שמדובר בפסיכוזה כלשהי. מאידך, גם בחברה היהודית-חרדית וגם בקרב האתיופים (ויש עוד חברות שמתאימות לרשימה) - אכן יכול גורם חיצוני להשתלט על האדם ולהיות דיבוק. ויש גם טקסים מתאימים לגירוש הדיבוק. מי לא זוכר את הסרט הקלאסי "מגרש השדים"? עוד דוגמא לאמונה בכוח חיצוני שמשתלט על האדם, ושניתן לטפל בו באמצעות הדת. לא כל התנהגות תמהונית הופכת את הפרט למעורער בנפשו... אגב, זה גם תלוי בתפיסה אישית - אני יכולה להסתכל על מישהו ולומר שהוא שפוי לחלוטין, ואדם אחר יראה בו מעורער בנפשו. מי שמתנהג שלא עפ"י אמות מידה מקובלות נחשב לסוטה (ולא במובן היומיומי) ולאו דווקא למעורער בנפשו... הפרמטרים המחמירים? יש. בטח שיש. אבל הם אופייניים לתרבות בה אנו חיים. אם יבוא מישהו ויגיד לך שהוא שומע קולות או מסוגל לקרוא מחשבות - זה יראה לך תמוה, לא? במקומות אחרים יגידו שיש לו קשר ישיר עם מי שיושב שם למעלה, ושאלה בעצם חזיונות ומסרים שיש להעביר ליתר האנשים. סתם כהערת ביניים - הפסיכיאטרים מקטלגים אנשים לפי הספר. הפסיכולוגים קצת פחות (אלא אם עושים אבחון מסודר). ככל שהמדע מתקדם יותר, כך מבינים שהאיזון הכימי במוח משפיע יותר ממה שנהגו לחשוב. אבל בויכוח הישן-נושן תורשה-סביבה אין מנצחים. ברור לחלוטין שמדובר בשילוב של השניים. אומנם יש מחלות מסוימות שבהן חוסר האיזון הכימי הוא הגורם המרכזי להפרעה/מחלה, אך מכיוון שאנו חיים בסביבה כלשהי, הרי שיש גם השפעות חברתיות. למה זלזול בכבוד האדם? האם להיות חולה נפש זו בושה? או שמה עצם מתן ההגדרה הוא הזילות בעינייך? ועוד הערה - ברוב המקרים מתן האבחנה (הגדרה... whatever) נועד בשביל לקבוע טיפול הולם לאדם, ולא בשביל הכיף של אף-אחד... אחרי הכל, למחלות פיזיות יש שמות, לא? וכשיש משהו מוגדר, הרבה יותר קל לטפל בזה. אז מה דעתך?

איך שאת מתנסחת, חבל על הזמן. מאיפה כל החכמה הזותי ? יא רבנן , את פשוט חכמה. כמה יפה כתבת. אני גאה בך. שאי ברכות. ואני שמח שאת המנהלת שלנו. יום טוב.