מצב כלכלי קשה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
היי הרה, רציתי לשתף אותך במשבר שלי. אני בת 34 גרושה ויש לי בן. התגרשתי לפני שנתיים. במקצוע אני הנדסאית תעשיה וניהול והרבה שנים עבדתי בענף האלקטרוניקה. אחרי הגירושין החלטתי לעשות הסבה מקצועית וללמוד בקורס דו-שנתי של מעקב התפתחותי לתינוקות. זה מאוד מעניין אותי ואני אוהבת את זה וזה גם מתאים לאופי שלי. סיימתי את השנה הראשונה ויש לי הסמכה להעביר סדנאות ושיעורים פרטיים לתינוקות בגיל0 עד 6 חודשים. אחרי שאני אסיים את השנה השניה אני אוכל לעבוד עם ילדים עד גיל שנתיים. היה לי חבר תקופה ארוכה, גרנו ביחד. וקיבלנו ביחד החלטה שאני עוזבת את העבודה שלי בענף האלקטרוניקה ובונה את עצמי במקצוע החדש (יכולנו להרשות לעצמינו לחיות ממשכורת אחת עד שאני מגייסת מספיק לקוחות). זה מה שעשיתי. עזבתי את העבודה באלקטרוניקה. לפי ההחלטה המשותפת שקיבלנו אני נותנת לעצמי 3 חודשים לסיום פרוייקט ובניית העסק ובמקביל אני גם מקבלת דמי אבטלה 3 חודשים. לפני חודש נפרדנו (בגלל שהייתי יותר מדי מרוכזת בפרוייקט של העסק החדש שאני רוצה לבנות). נשארתי בלי עבודה, בלי בית לבד ועוד שבועיים מסתיימת תקופת האבטלה. יש לי תוכנית לגבי העסק. השאלה שלי איך אני אפרנס את המשפחה הקטנה שלי (אני והבן) עד שהעסק יתחיל להרוויח? אני לא יכולה לעבוד במשרה מלאה כי אז אני לא אוכל להתפתח בכיוון החדש. בד"כ מעבירים סדנאות בשעות הבוקר. חשבתי גם ללכת לעבוד באיזה עבודה במשמרות-זו אפשרות. הרה, אולי את יכולה לתת לי כיוון שלא חשבתי עליו? יש לך רעיונות? אשמח גם לקבל רעיונות ממשתתפי הפורום. תודה, אנג'לה
הי אנג'לה, קודם כל, מגיע לך ח"ח על היוזמה ועל ההעזה; בימינו זה מהלך, שהרבה אנשים היו מעדיפים לוותר עליו, וחבל שכך. אומנם מדובר בשינוי גדול בחיים, אבל לכיוונים חיוביים. לדעתי, עבודה במשמרות, או עבודה בשעות הערב בהחלט יכולה להיות פתרון זמני עד שתבססי את העסק החדש שלך; זו יכולה להיות תקופה לא קלה ומלחיצה, אבל כשיש מטרה בסוף הדרך, אז הדרך עצמה קלה יותר. להערכתך, תוך כמה זמן העסק יתחיל להתגלגל בפועל? הרה.
להערכתי, עד שנה, אני מקווה שפחות. אנג'לה
איזה יצירות יש לנו פה. ראי שיר שלי ושל אתי.
אני יודעת שהכסף לא כל כך חשוב אם הלך הוא יום אחד ישוב אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שלחשוב עליו זה סתם בזבוז של זמן שעובר עלינו גם בלעדינו הוא יזוז אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום אבל מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום אני יודעת שאתה יודע - השתכרתי החודש לא רע ובכל זאת הם הגיעו להוציא לפועל אצלי בדירה לקחו את ת'טלויזיה ת'ארון ת'מגירה שפכו את מה שבתוכה אני יודעת שזה לא צודק ואין לי הוכחה ניסיתי להגיד שהמיסים הורגים כל הגיון והם אמרו לי שהם לא גונבים, הם לוקחים ברישיון אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום אבל איך שזה קרה לי לא יכולתי לקום ויש כמוני מליונים מתגלגלים ברחובות יש כמוני מליונים בכל מיני צורות יש כמוני מליונים אנשים בני תמותה בלי כסף, לא שווים פרוטה אני יודעת שהבריאות חשובה יותר מכסף הרבה יותר ועל אהבה אין מה לדבר אסור בשום פנים ואופן לוותר אני יודעת יש חובות מגלגולים מתגלגלים עלינו ביקום אז אם היום נפלתי אולי מחר אני אקום אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום אבל מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום ויש כמוני מליונים מתגלגלים ברחובות יש כמוני מליונים בכל מיני צורות יש כמוני מליונים אנשים בני תמותה בלי כסף, לא שווים פרוטה אתה זוכר את סוזן הבכירה מהבנק נתנה לי הרבה אהבה בעיקר הפשטות הקסימה אותה, נגעתי לליבה זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין לשנות את הגישה שלה אלי היא הבינה שאין לי מזומן והפשיטה את כבודי מעליי אתה יודע שאני יודעת שאתה יודע שאני לא יודעת כלום ממרומי מעלתה לא יכולתי לקום יש כמוני מליונים מתגלגלים ברחובות יש כמוני מליונים בכל מיני צורות יש כמוני מליונים, אנשים בני תמותה, בלי כסף, לא שווים פרוטה היום זה אני, מחר זה אתה. בלי כסף.... לא שווים פרוטה
היי אתי, את חיברת? רואים שהוא לא הכי מקצועי אבל מהחיים. גם אני חיברתי שיר. קוראים לו צומת שבעה דרכים. אם שוב פעם כלום לא הולך אם מורגש צורך לעשות צעד. אם אתה נמצא באי בודד אל תחשוש באי-וודאות לגעת. יש המון גברים ונשים בודדים מחפשים את האושר בצורה עיוורת. ומחכה להם צומת שבעה דרכים בלי לתת הודעה מוקדמת. הינה צומת שבעה דרכים ואותך אני פוגשת במפתיע. איך לחוש באיזה דרך בוחרים? ומחשבות שלי זורמות עד לרקיע. ושוב צומת שבעה דרכים בבדידות אני כאן עומדת. לא ציפיתי שליבי יתמלא בסדקים אבל גורלי התפתל אחרת. באי-וודאות אין יריבים ואין עמיתים, יש שבעה דרכים ואני מולם לבד. ואיך לפנות לכוכב הקסמים? אתה מחליט רק פעם אחת. הרבה ימים חלפו והרבה מים זרמו ועדיין אני מחפשת שביל לשלווה. ושום כלים עדיין לא נשברו לליבי כמו תמיד אני מזרימה תקווה. שיהיה לכם המון בהצלחה והכי טוב שבעולם הזה. אנג'לה
מה הייתי עושה במצבך .דבר ראשון הייתי ניגשת למשרד השיכון לבקש סיוע בדיור בלי להתרגש במיוחד משום תופעות.. יש שם הרבה ויקי'ות כנפו'ייות .ודבר שני הייתי מחפשת עבודה בתחום שבו עבדתי בתקופת התעסוקה הקודמת שלי שהיתה הכי ארוכה כלומר אם עבדתי 5 שנים באלקטרוניקה הייתי מחפשת משהו בתחום אבל גם הייתי מחפשת עבודה כסייעת בגן, גננת בויצ"ו נעמת וכו' גנים פרטיים ,קופאית ,מוכרת ,כל מה שהיה עומד על הפרק היה זוכה במלא תשומת הלב ומכתב קורות חיים מתאים
אני יודעת בדיוק מה אני הולכת לעשות ואני לא אלך לבקש נדבות. לגבי חיפוש עבודה באלקטרוניקה. אולי את נוהגת לחזור אחורה, אבל אני מתקדמת עם החיים. בהצלחה.........