קשיים חברתיים
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
אני מרגישה ממש במצוקה ומקווה שאוכל לקבל כאן מעט הקלה. אני בת 28, נשואה ללא ילדים. במשך כל חיי הייתי ילדה שקטה, טובה, עם חברה אחת או שתיים. לא הייתי אף פעם מעורה בחברה בגלל ביישנות וחוסר בטחון עצמי. הקשרים שהיו לי עם חברות נגמרו בגלל מריבה או שהקשר התנתק בהדרגה. במקומות עבודה תמיד היו בנות שלא אהבו אותי (אם כי תמיד היו כאלה שכן) וגם במקום העבודה האחרון (אני עובדת עם עוד 6 בנות במשרד קטן) אני מרגישה שהקהל איתו אני עובדת מאד אוהב ומעריך אותי אבל הבנות לא. פידבקים שקיבלתי בשנתיים האחרונות וחשבון נפש נוקב שלי עם עצמי גילו לי, והגילוי הזה כואב וקשה לי, שאני הורסת קשרים חברתיים בשני מובנים: 1) בהתחלה אני חסרת בטחון וביישנית וקשה לי לנהל שיחה אבל הרושם שנוצר אצל אחרים הוא שאני מרוחקת, לא מעוניינת ולא מתעניינת, 2) תמיד אני מרגישה בתחרות עם חברות גם אם הן לא בתחרות איתי, 3) לא תמיד אני קשובה לאחרות וזה קשה להן. כל הדברים האלה מקשים עלי ליצור קשרים ולשמור עליהם ואחרי תקופה מוימת, אנשים מתרחקים ממני. בנוסף, אני תמיד מרגישה שאני מנותקת. גם כשאני מנסה בכוח להתערות בשיחה, להיות חלק משיחת בנות בקבוצה, אני מרגישה תמיד שפספסתי דברים שנאמרו, שבפגישה הבאה מדברים על דברים שאין לי מושג מתי עלו, שפחות פונים אלי. אני לא יודעת איך לשנות את מה שאני משדרת ואת ההתנהגות שלי ויותר מכל קשה לי עם הגילויים שלי על הצד המכוער שבי. היום אני מרגישה אחרת ורוצה לשנות ויודעת שאני יכולה להיות חברה אמיתית כי בגרתי ולמדתי אבל אני לא יודעת איך לשנות את הדפוסים וההתנהגות של שנים ואם זה בכלל אפשרי. בימים האחרונים, בגלל תחושת הנידוי בעבודה, אני מרגישה חסרת בטחון בצורה קיצונית וכל הזמן בוכה. אני לא יודעת איך להפסיק לחשוב על זה ואיך לשפר לעצמי את מצב הרוח ולהתחיל לפעול. אני גם לא יודעת מה לעשות. מצטערת על המכתב הארוך. פשוט קשה לי מאד ואני מרגישה שאני חייבת עצה. תודה.
רציתי רק להוסיף שהקשיים שלי הם רק עם בנות גילי. אני תמיד מסתדרת מצוין עם נשים מבוגרות יותר ותמיד מחפשת את הקשר בת-אמא.
היי גילה,עצם העובדה שאת מודעת ל"בעייה" זה כבר חצי פתרון. ביישנות זו תכונה שניתן להתמודד איתה,גם עם חוסר בטחון.אל תחפשי הרבה חברות אלא שתתים שלוש שאיתן תוכלי להמתיק סוד,לרכל,לצחוק,לבכות ועוד. אינך צריכה להצטער כמרוחקת מחברותייך בעבודה,את יכולה ליזום כל מיני דברים על מנת להתקרב כמו למשל -הבאת עוגה,הזמנה הבייתה,כוס קפה בהפסקת האוכל,יציאה לבילוי משותף.ועוד. גם עם חברות מחוץ למסגרת העבודה את יכולה לנהוג באותה צורה. מאחלת לך כל טוב גילה
שלום לך, קודם כל את מודעת לכך שיש לך בעיה , את רוצה לפתור אותה וזה כבר צעד גדול. אני מציעה לך, שבמקום לחשוב מה את לא (חשיבה שלילית), תחשבי מה את כן - חשיבה חיובית. למשל, אני בטוחה שיש לך גם כמה יתרונות - השתמשי בהם. בנוסף לכך, כל מה שאת לא - לא קשובה, לא מתעניינת, מנותקת - הפכי לכן. התחילי להתעניין בסביבה, להיות קשובה לאחרים, להתרכז בהם ולא רק בעצמך. תראי שכשאת מחייכת לסביבה ומתעניינת בה, הסביבה תחייך אלייך ותתעניין בך - יחס גורר יחס. מעבר לכך אני ממליצה לך מנסיון אישי ללכת לסדנת תקשורת כלשהי, בה עובדים על יחסים עם אנשים בסביבתנו וכן לחוג המשלב בתוכו דינמיקה חברתית כמו תיאטרון, אימפרוביזציה, קונטקט ועוד. המשיכי לעדכן אותנו כאן, בהצלחה, את בדרך הנכונה, מיכל.
