הנורא מכל קרה

אנו אחים ואחיות שכלם מסודרים ואני הבודדה היחידה מבינהם . כל עולמי היתה אמי שאיננה. היא היחידה שתמכה, לא השפילה,ורצתה את הטוב ביותר בעבורי. אין יום שאינני חושבת עליה ובוכה מתוך כאב וצער עמוק. עברו כבר ששה חודשים, וכאילו זה היה אתמול. יש מצב לצאת מזה? איך? זה קשה לי עד מוות .