לא מצליחה להתגבר

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

09/04/2011 | 02:22 | מאת: רעות

לפני כמה חודשים נהרגה בתאונת דרכים מישהי שהיתה חברה שלי ביסודי ולמדה איתי גם בתיכון.כמו הרבה בנות שמגיעות לחטיבה,הקשר ביננו ניתק אבל עדיין אהבתי אותה מאוד,למעשה כולם אהבו אותה כי היא היתה ילדה מאוד מוכשרת,איכותית וטובה,ועם כל זה מאוד צנועה ועדינה. הלוויתה היתה ההלוויה הכי קשה שהייתי בה בחיים,ובצער רב אני חייבת להודות עם עצמי-אפילו יותר קשה עבור מהלוויתה של סבתי.מאז מותה אני מוצאת את עצמי פעמים רבות מקישה את שמה בגוגל או נכנסת לחשבון הפייסבוק שלה כדי לקרוא עליה.לפעמים תוקפות אותי מחשבות כמו:האם הייתי טובה אליה כשהיא עוד היתה בחיים? למה בעצם הקשר ביננו ניתק? האם הפסדתי שלא המשכתי להיות חברה שלה? אני רוצה לציין שהקשר לא נותק בגלל מריבה או משהו,אלא בגלל שזה ככה בדרך כלל,עוברים לכיתות אחרות,מכירים אנשים חדשים ופשוט מפסיקים לשמור על קשר. בכלל,האם כל העיסוק הזה בה הוא אובססיביות? איך משתחררים מזה?

לקריאה נוספת והעמקה

רעות יקרה! חברה, בת גילך נהרגה בתאונת דרכים. אם הבנתי נכון מדובר בחברה מגיל היסודי והתיכון (לא כתבת שהיה קשר מאוד משמעותי בינכן כבר אז, אולי הבנתי לא נכון...)ומאז מזה פרק זמן משמעותי לא הייתן בקשר בכלל ולאחרונה השתתפת בהלוויה שלה.להערכתי את בתחילת שנות העשרים לחייך (?) במידה וכך, ובהתחשב בחוויית העיסוק המתמיד שאת חווה כעת בבחורה זו מן העבר הרי שניתן להניח ששאלות מותה קשורות יותר לעיסוק שלך בתכנים של מוות ופגיעות או התמודדות רגשית אחרת אבל כנראה שלא מדובר באבל. לשם הערכה וטיפול אנא פני לגורם טיפולי מוסמך בתחום בריאות הנפש ואני בטוחה שיוקל לך. בהצלחה, נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול