איבדתי את אבי לא מזמן

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

10/06/2010 | 12:37 | מאת: ליאת

שלום רב. איבדתי את אבי לפני כחצי שנה, הוא נפטר מדום לב. כשהודיעו ליעל מותו, לא הופתעתי כלל. ניחנתי ביכולת רגישות שבישרה לי על מותו כמה חודשים לפני כן. הוא נפטר צעיר, 57. הוא היה מעשן הרבה. אהבתי אותו אהבה עמוקה מאוד, אבל תמיד שפטתי אותו, כעסתי עליו על כך שהוא אינו עוזר לעצמו, על כך שהוא מעשן כול כך הרבה. בהתחלה הדחקתי את המוות, כי הריי ציפיתי לו- זמן רב כול כך הייתי איתו בבתי חולים, מאז שהייתי קטנה. בזמן האחרון, הדמות שלו עולה מול העיינים שלי, ואני מתחילה לקלוט שהוא אינו, מילים שהוא היה אומר, האהבה שלו.. המשכתי בחיי דיי מהר, אבל אני מוצאת שהכאב נמצא שם ומציף כל פעם מחדש. האם יש דרך לקלוט את המשמעות של המוות? אחד הרגעיפ שאינם עוזבים אותי, זהו הרגע שבאתי לזהות את הגופה, העיניים שלו היו פקוחות, ולא הייתה בהן רוח חיים. זה עורר בי כול כך הרבה שאלות. מי אנחנו? מה משמעות החיים? איפה הוא עכשיו? האם הוא שומע אותי? אחד הדברים שעוזרים לי להתמודדות ולהבנה, היא חקירה של נושא המוות והחיים. אני עושה זאת באמצעות טכניקה שנקראית השאלה לסודות החיים. אשמח לתת פרטים למי שרוצה. אשמח לתגובות 

14/06/2010 | 10:10 | מאת: אנונימי בשלב זה

ליאת שלום, איבדתי לא מזמן את חברתי,אהבת חיי, לא במוות אלא בפרידה ומאז אני לא מתפקד, חושב על משמעות החיים כפי שאת, משמעות החיים ללא אהבה, סוג של אבל קשה שאינו קשור למוות ומאידך כן קשור לו כי יש לי מחשבות אובדניות וכמו שציינתי, מחשבות על מהות ומשמעות החיים אשר בשלב זה אינני מוצא בהם שום טעם,מטופל בתרופות אך לא כמוך שחזרת למעגל החיים אני תקוע במקום. אשמח לשמוע ממך את דרכי ההתמודדות שלך כי גם אני במצב של אבל.

12/07/2010 | 15:35 | מאת: פייס

איבדתי את בעלי בצורה דומה לפני כ8 חודשים. אשמח ללמוד ממך דרכי התמודדות.

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול