התמודדות עם האובדן

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

28/01/2010 | 13:06 | מאת: אתי

בעלי נפטר לפני חצי שנה ממלנומה גרורתית בראש אני במקצועי ליצן טיפולי והיה לי הכלים להתמודד עם השכול ,עכשיו אני מרגישה נורא ואיום וכל מה שחוויתי בתחילת האבל מופיע לי עכשיו בעוצמות אדירות כולל קושי לישון ונפילות רגשיות חזקות אני פשוט מעבידה את עצמי בליצנות למוות אבל ברגע שאני עוזבת את בית החולים הכל חוזר(הייתי הרבה זמן בטיפול פסיכולוגי) מה אני יכולה לעשות עוד? בתודה אתי

לקריאה נוספת והעמקה

אתי היקרה! צר לי מאוד על אובדנך! בחרת לך מקצוע מיוחד, יצירתי וחשוב כל כך להתמודדותם של אנשים וילדים עם מצבי לחץ, משבר ואובדן. עם זאת במקצועך את יוצרת עבור המתמודדים סביבה אנושית אחרת המאפשרת להם להפחית את תחושת הלחץ והכאב . בתפקידך את מכניסה הומור ו"ריכוך" אל תוך בתי חולים וחדרי אבלים. ניכר שבאבלך גובר הכאב הפנימי על "כלייך" המקצועיים: את מעסיקה עצמך "עד מוות" ובקרוב תהרס בחווייתך משמעותו של מקצועך המקסים. בשפתינו הפכת להיות"wounded healer " מטפל הנושא פגיעות רגשיות. שאלת המרחב הטיפולי עולה במקום בו מציף הלחץ והכאב של מטופלייך את כאב היגון בו את מצויה. אנא הרפי מעבודתך כעת, הקיפי עצמך באנשים משמעותיים, תני לעצמך דרור לדבר בחברת קרובייך על הכאב והאובדן ואולי שקלי לחזור לטיפול. שלך, בחום, נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול