פחד מאסלות במקומות אחרים

יש לי ילדה בת 3 וחודשיים (ילדה רביעית בת זקונים) תהליך הגמילה מטיטולים עם הילדה היה מאוד קשה ולפני כחודש היא נגמלה מפיפי בחיתול, אבל לא מקקי. מה שקורה ומה שמתסכל אותי זה שהיא מוכנה לעשות פיפי רק בבית שלנו: לא בגן, לא אצל סבתא בבית ואפילו לא בחוץ.זה אומר שהיא מתאפקת 8 ולפעמים 9 שעות בגן. הגננת, שהיא גננת 35 שנים ומאוד מקצועית, אמרה שאף פעם לא נתקלה בתופעה כזאת ועירבה את הפסיכולוגית של המועצה שהציעה להשקות את הילדה כל חצי שעה עד שלא תהיה ברירה והיא תצטרך לעשות פיפי על אפה ועל חמתה. אז זה מה שעושים בגן אך הילדה בשלה, לא עושה פיפי ומתאפקת וסובלת ובוכה עד שהגננת מפשיטה אותה והיא משתינה על הרצפה. אתמול היינו אצל אחותי, שגרה ביישוב אחר לגמרי משלנו, וקלטתי שהילדה רוקדת לפיפי, לקחתי אותה לשירותים והתיישבתי לידה על הרצפה. הילדה פשוט התחילה לבכות בכי חרישי וקורע לב, היא רצתה ולא יצא לה כלום, אז בלית-ברירה שמתי לה טיטול ושם הכל יצא. יש לציין שבבית היא הולכת לבד לשירותים, מנגבת, מורידה מים ואפילו גמולה בלילה, אף פעם לא ברח לה בלילה במיטה. לגבי הקקי היא עדיין מבקשת טיטול גם בבית. מה אני אמורה לעשות? אני פוחדת שהכליות שלה ייפגעו. תודה,ליאת

שלום ליאת, החששות שלך לצערי נכונות , אם תמשיך להתאפק לשעות רבות יכול להיווצר רפלוקס של שתן ואף פגיעה בכליות. סביר להניח שהבעיה התנהגותית ולא אנאטומית , את מציינת שבבית הכל בסדר. ככל הנראה שהכתובת הטובה ביותר זה טיפול פסיכולוגי המטפל בבעיות אלו בליווי של אורולוג או נפרולוג ילדים המטפלים בבעיה. באופן כללי מאוד עדיף לטפל בבעיה בשיטת החיזוקים החיוביים ולא בשיטת ענישה , עלייכם לעבור הדרכה טובה. הטיפול בבעיה זו יכול להיות ממושך ומתסכל אך חשוב מאין כמוהו. בברכה ד"ר עמוס נאמן