התייעצות

הי ליאת יש לי שני אחיינים בני 11+8. לאחר מספר מקרים בהם האב היכה , ובפעם האחרונה אף השאיר סימן כחול, דיווחתי ליועצת בית הספר (לאחר שהודעתי לאב מספר פעמים שמכיוון שלא ניגש לטיפול או הדרכה אאלץ לדווח). מאז ההורים כועסים, הרחיקו את הילדים, לא מאפשרים להם להתקשר או לבוא ,האב כמובן מכחיש את היותו אלים (יש לציין כי הילדים מאוד קשורים ונהנים במחיצתנו). ההורים מפחידים את הילדים , ואומרים להם כי אם יספרו ליועצת אז יכלאו אותם להמון שנים והם יגורו ברחוב ללא אוכל, אף ביקשו מהילדים לגשת ליועצת ולהגיד שכל מה שסיפרו הוא לא נכון, וכן בקשו מהילדים שבפעם הבאה שמדברים איתם יגידו שהם לא מדברים על דברים פרטים של המשפחה. לעיתים הילדים יוצרים איתנו קשר בהיחבא, כאשר הם לא ליד ההורים ומספרים . שאלתי היא, מה מומלץ להגיב לילדים כאשר מספרים כאלה דברים. מעבר להסבר שבמצב זה לא כולאים, וכן שתמיד יכולים לבוא אלינו ולא נשאיר אותם ברחוב. לדעתי הילדים במצב מבולבל, ההורים מאיימים, מצד שני אנו מנסים לסתור על ידי הסברים, נשמע לי שזה מבלבל והילדים לא יודעים למי להאמין. הילדים במצוקה, אני חוששת שבמקרה של אלימות יחששו לספר לנו או לבית הספר. הנושא בטיפול הרווחה לפי מה שאני מצליחה להבין, אך ברווחה יש עומסים רבים ואני חוששת שההורים יצליחו לחמוק ובסופו של דבר הילדים לא יהיו בטיפול (וגם ההורים). אשמח לשמוע עצותיך בנושא. תודה יעל

שלום יעל, בכל הנודע לאלימות במשפחה, הרווחה פועלת מהר מאד וביעילות, ופקידות הסעד מנוסות מספיק כדי לזהות ילדים הפועלים תחת איום או לחץ. מבחינה זו, נדמה לי שאפשר להיות רגועים. תוכלי לפנות בעצמך לגורמים המטפלים, ולמסור את המידע הרלוונטי. בשיחתך עם הילדים תוכלי להדגיש בפניהם שאת משוכנעת שאביהם אוהב אותם, אך עליו לקבל כלים כיצד נכון לחנך ילדים ללא אלימות. הסבירי שבמקרה של דיווח, ההורים לא ייכלאו, אלא יקבלו הדרכה "איך להיות הורים טובים יותר ולא אלימים". בברכה ליאת