3 שאלות בבקשה

בני בן 7 חודשים ומאז הלידה יושב איתי בבית כאשר בספטמבר הקרוב יכנס לראשונה למעון(זה נקרא מעון בשלב זה?) בגדול,הוא ילד נורא עדין ולעולם לא ישב ושיחק בחברת זאטוטים כמוהו ולכן כדי לנסות ולעשות לו הכשרה החלטתי אתמול לקחת אותו לשחק עם בן של חברה שהוא בן שנה מפותח זריז וחזק ואף גם הוא יושב לראשונה בחיק "מישהו בגילו" בתחילת היום הבן שלי היה מלא בטחון עצמי ניסה לטפס על הילד השני אחז בו וכדו' אך לא לרגע היה אלים כלפיו,ז"א הכל בחברות..משהתפתח היום הילד השני התחיל לתת לילד שלי כאפות בראש. אני ראשית הייתי המומה..מה עושים?איך מתמודדים מה אומרים למכה?מה אומרים למוכה?הייתי בשוק!!! ומאידך הבן שלי ישב הוריד ראש כיווץ פנים ופשוט בכה..ללא ניסיון להתמודד,או להסתכל עליו או משהו!!!!!!! ומאז גם כשהיה רחוק ממנו והביט בו הוא פשוט בכה! השאלות שלי הן כאלו: *. מה לעשות איתו עד המעון על מנת שירכוש ביטחון או משהו?מה יהיה כאשר הוא יכנס למעון,מי יגן עליו?איך הוא יפתח ביטחון עצמי אם מסתבר שהוא לפלף כזה? *.לאחרונה יש לו עניין כזה שאיך שהוא נתקל בהתקהלות לא מוכרת הוא נורא מפוחד ובוכה מה עושים? *.מה גם שהיינו לפני שבועיים בחו"ל למשך חמישה ימים ומאז שחזרנו הוא מאוד בכיין ורוצה ידיים מה שלא היה אף פעם,למה?

שלום לאם המודאגת, בנך אמור להיכנס למעון עוד לפני שתמלא לו שנה, וזה גיל מוקדם מאד. היכולת לנהל אינטראקציות חברתיות משותפות עם ילדים אחרים מבשילה לקראת גיל שנתיים. עד אז ילדים משחקים זה לצד זה (ולא זה עם זה), ולכן הציפייה "שישחק יפה עם חברים" אינה ריאלית, גם אם תעשי לו 'הכשרה' כדברייך. מעון של תינוקות ופעוטות הוא אכן מקום יצרי מאד, ואפשר לראות הרבה מכות, נשיכות, דחיפות וחטיפת צעצועים. זוהי התנהגות תואמת גיל, מאחר ועדיין לא קיימת יכולת אמפתית (הבנת האחר ורגשותיו) או יכולת וויסות רגשי (התאפקות, דחיית סיפוק, שליטה בכעסים, הבנת הרעיון של 'לפי תור', וכד'). הבן שלך, כמובן, אינו לפלף כלל, אלא ילד שגדל בבית, עם אמא שמכוונת רק אליו, ושלא העמידה אותו (תודה לאל!) במצבים בהם עליו להגן על עצמו מפני כ"אפות בראש". תגובות החרדה שהופיעו אצלו בזמן האחרון מעידות על התפתחות תקינה, ועל הבנת פוטנציאל הסכנה שיכולה לבוא במפתיע מאדם לא מוכר. החיפוש שלו אחר קרבתך והרצון להיות יותר על הידיים קשור גם לחרדת הנטישה האופיינית לגיל (היכולת הטובה יותר לזחול או ללכת, מאפשרת סוג של התרחקות חדשה מאמא. בהיעדר תחושת קביעות האובייקט, הילד חרד שמא מי שנעלם מעיניו מפסיק להתקיים), ואולי גם לנסיעה שלכם. כרגע אני ממליצה לתת לו יותר תשומת לב במסגרת הגבולות, ולהיערך לקליטה איטית והדרגתית במעון. כמובן שאם יש לך אפשרות, בגיל כזה עדיפה מסגרת פרטנית (מטפלת) או משפחתון עם מעט מאד ילדים. אם אין ברירה, יש לוודא שהמסגרת טובה, עם רישיון ופיקוח, ועם צוות מטפלות גדול דיו כדי להעניק תשומת לב מרבית לכל ילד. בהצלחה ליאת