ילדה טוענת "כואב לי בפיפוש"

שלום, אני פונה בנושא די רגיש וטרי. לפני קצת יותר משבוע, התלוננה בתי בת השנתיים וארבעה חודשים שכואב לה ב"פיפוש". כשחזרה על אמירה זו שוב במקלחת, בעודי מסבנת את איזור איבר המין שלה, חשבתי שאולי מדובר בחבלה או בדלקת בשתן ולמחרת בבוקר התייצבתי איתה בקופת החולים. בדיקת השתן הייתה תקינה ולמחרת שלחנו גם תרבית שתן שבהמשך התבררה כתקינה. גם בדיקה חיצונית של הרופאה לא הראתה כל אדמומיות או דבר אחר. בסופ"ש האחרון, כאשר שאלתי אותה האם עדיין כואב לה הפיפוש, השיבה באמירה "שרה תיגע בפיפוש של רחל" (שם בדוי אך הכוונה לבתי). לילדה אין כל אינטראקציה עם אדם בשם זה ועד היום חזרה על משפט זה בעקביות כבר למעלה מ-4 פעמים. את שעות היום היא מבלה בגן או בנוכחותי בבית או מחוצה לו. פניתי למנהלת הגן הפרטי (שנמצא בפיקוח) ושאלתי האם ישנה סייעת חדשה או מישהי שהגיעה להחליף באופן חד פעמי או כל אישה אחרת בשם זה שיכלה להיכנס לגן. כפי שציפיתי, תשובה הייתה שלילית. שאלתי גם האם יש ילד או ילדה הקרויים בשם זה. נעניתי בשלילה. הגן מרושת במצלמות והצוות נוכח שם באופן קבוע. בכל מקרה, בהצעתה של מנהלת הגן, נכנסתי עם בתי לגן ובחיוך רחב (ככל שיכולתי) ביקשתי מבתי שתראה לי מיהי "שרה". שיערתי שייתכן והיא קוראת למי מן הצוות בשם זה, למי מן הילדים או אפילו לבובה, או כל משחק אחר. שאלה זו לא העלתה דבר. אני אובדת עצות בעניין זה. מחד, העובדה שבתי נקבה בשם של אדם שאיני מכירה וחזרה על אמירה זו , אינה נותנת לי מנוח. מאידך, איני רוצה להפוך זאת לעניין דרמטי עבור הילדה ובטוחה שעליי להיות ערה לנושא בעדינות. חשוב לי לציין, כי לא היו שינויים חריגים בהתנהגות הילדה. היא החלה ללכת לגן רק בגיל שנתיים וחודשיים (עד אז אני או הסבים שלה טיפלנו בה בבית) והיא עדיין בתהליך של הסתגלות. בבקרים היא נוהגת לומר "לא רוצה לגן" ולעיתים מסרבת לנעול נעליים, אך נכנסת ברצון ומגיבה בחיבה רבה לגננת ולסייעות. אני זקוקה לעצה כיצד להמשיך להיות ערה לעניין זה ובכלל כיצד להתייחס לאמירה זו. שאלה נוספת- אילו אפשרויות קיימות על מנת לוודא שהילדה לא עברה משהו טראומטי?

שלום אור יקרה. חשבתי על מה שכתבת והחלטתי לשתף אותך במחשבות שלי עד שליאת תענה. קודם כל אני מצטערת הדילמות הלא פשוטות האלה מונחות לפניך... וודאי לשמוע כזה משפט מהילדה מלחיץ ומפחיד מאוד.אכן האמירה של בתך חשודה מאוד מאוד גם בעיניי.האם יש דרך לוודא שהיא לא נפגעה?..אני לא בטוחה.תעטפי אותה בחום(כולל מגע) ותמשיכי לעקוב אחרי התנהגותה,תהי ערה לאמירות שלה אולי היא תגיד לך עוד משהו,אולי תוך כדי משחק או החלפת טיטול(או שירותים).אם אין שינוי בהתנהגות אני לא רואה סיבה לפנות לטיפול.רוב הסיכוים גם אם היה משהו חד פעמי מסוג הנגיעות ה"נעימות" יחסית(סליחה אם קשה לך לקרוא את זה)בגיל הזה וילדה חשה בטחון ואהבה בבית היא תשכח מזה.מה שבאמת מפחיד כאן ובצדק זה שאנחנו לא יודעים איך להבטיח שזה לא יקרה שוב גם אם היה משהו.קודם כל תדעי שבגיל הזה בתך לא כשירה לחקירה ואני לא מאמינה שאפילו אם היית רוצה ללכת לכיוון המשטרה ולדרוש לעבור על התוכן של מצלמות ההבטחה היה לך סיכוי לקבל אישור.גם אם הבת של תצביע על מישהי אין לך שום דבר להוכיח אותה וגם כדאי לך מאוד להזהר להסתמך על זיהוי של ילדה קטנטונת כל כך.מה שכאן,נדמה לי שכדאי לך לשאול אותה מי הכאיב לה ולא איפה "שרה".תגידי שאת מאוד כועסת על מי שהכאיב לה ותתני לו עונש חמור שהילדה תרגיש גב.תבדקי בכיוון של קרובי משפחה,אחים,בייביסטר וכו' לפעמים יש פגיעות בין אחים ובין ילדים בכיוון שאחד הילדים נפגע או נחשף לתוכן לא מתאים לגילו.שוב,אולי זה דימיון שלי,אבל נשמע לי שהילדה חוזרת שוב ושוב על המשפט שנאמר לה.את מבינה,לא מחייב שזו הייתה שרה היא יכלה כך לתאר את מעשיה וזה מספיק.האם המילה שבא הילדה קוראת לאבר המין שלה היא שלה(כך אתם אומרים בבית)?לבסוף,אגיד לך שאנחנו חייבים לעשות הכל כדי להגן על הילד שלנו מכאן והלאה.ואם את ממשיכה לחשוש לכיוון הצוות בגן אולי הפתרון הוא להעביר ילדה למרות שיש בזה קושי רציני. מצטערת מאוד שיתכן שבתך נפגעה. זה לא נשמע לי פגיעה קשה אבל תהי ערה ותני לה הרבה צומת לב. חני, בתקווה שאנחנו חוששות לחינם.

שכחתי "לא"-אני לא חושבת שיאשרו לך לבדוק תוכן של המצלמות

היי חני, תודה על המענה. הנושא הזה הוא תעלומה גמורה ומייסרת מבחינתי. למנהלת הגן אין שום התנגדות שאצפה במצלמות האבטחה, אך איני יודעת אפילו מהיכן להתחיל. כל הצוות בגן שלה ער לנושא הרגיש הזה והן מודעות לכך שיש לעקוב אחר התנהגותה ובפרט אחר משחקים ספונטניים בהם היא משחקת. אין לה אחים ואחיות, אין לה בייביסיטר והמקום היחידי בו היינו בחודש האחרון הוא בית הוריי, בראש השנה, שם היא משחקת נורא יפה עם בת דודתה, שגדולה ממנה בשנתיים. מעבר לכך, כולם עוטפים אותה בחום ולרוב היא נמצאת בטווח הראייה שלי. אני נורא מתוסכלת מהעניין היות והצוות בגן נראה כל כך אמין ואין לי תחושה שהיא נרתעת ממי מהן. יחד עם זאת, הפיקוח הצמוד שלי עליה, לא משאיר לי אפשרויות למקרים שאולי ארעו מחוץ לגן. אם יהיה לי רמז או חשד מבוסס יותר, אני לא אהסס להוציא אות לאלתר ואף להישאר איתה בבית במידת הצורך. גם אתמול כאשר סיבנתי אותה באמבטיה, היא ישר התיישבה במים כדי לשטוף את הסבון, שככל הנראה שורף לה. אני ממש מסכימה שהדילמה העיקרית כרגע, עוסקת באפשרות שאם ובאמת ארע מקרה שכזה, איך אני מונעת מכך להתרחש שוב. לנקוט כרגע בצעדים, כדוגמת הוצאתה מהגן, מבלי שיש לי רמזים מבוססים יותר, עשויה לפגוע בילדה יותר מלהועיל. אני ממש אובדת עצות בעניין ובעיקר מתענה לנוכח חוסר האונים. בתקווה ותפילה שכל חששותיי לשווא. שבת שלום.

הרי ברור כשמש שמישהו נוגע בילדה. גם כואב לה, וגם היא ביטאה את עצמה באופן ברור. זה לא משהו שילדה בת שנתיים תמציא סתם. היעזרי בפסיכולוג כדי לדעת איך לדלות את זהותה של "שרה" מהילדה, ועד אז - לא לעזוב אותה אפילו לשניה. במצב כזה אני הייתי חושדת בכל אחד, ממש כל אחד ולא משנה איזה רושם הוא עושה או מה עומק ההיכרות שלך איתו.

מישהו יודע להמליץ על פסיכולוגית שתוכל באמצעות משחק, לנסות ולדלות פרטים נוספים מהילדה?