אח קטן בן 15 כל היום בחוץ

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/10/2014 | 14:50 | מאת: דימה

שלום אחי הקטן קצת מדאיג אותי, הוא נראה מנסה להמנע מהבית הוא כל הזמן בחוץ אני בן 21 כשהייתי בן 15 לא הייתי יוצא כל כך הרבה הייתי יותר בן אדם של בית. אני מנסה לבין למה הוא כל כך נמנע ומה רע לו להיות קצת בבית אני יכול להבין אבא יכול להיות קצת קשוח לפעמים אולי קצת מתלות אבל לא מספיק בשביל המצב הזה הוא אומר שהוא פשוט לא אוהב להיות בבית וגם בעיר שלנו אין יותר מדי מה לעשות גם ככה אז אני לא מצליח להבין..

לקריאה נוספת והעמקה
20/10/2014 | 22:47 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דימה, בגיל הנעורים, מוקד ההתעניינות עובר מהבית והמשפחה אל קבוצת בני הגיל. המתבגרים מבלים יותר ויותר עם בני גילם, או מחוץ לבית, או בבית, בחדר - מאחורי דלת סגורה. ברוב המקרים, לא מדובר בסוג של בעיה, אלא בתהליך טבעי של גיבוש זהות עצמאית, הנעשה - בין השאר - בדרך של התרחקות הדרגתית מההורים, מרידה בהם ובאורח חייהם, ואימוץ גינונים אופייניים (לא תמיד חיובים) מעולם המבוגרים, כמו גינדור, בילוי במועדונים או בתי קפה, עישון, שתיית אלכוהול, וכד'. ברוב המקרים, תופעות המרד הללו מסתיימות בשלום ללא נזק, במיוחד אם קיימת נוכחות הורית משגיחה ומציבת גבול. אני מניחה שאם אתה מודאג, יש איזה ואקום של אי וודאות, של סימני שאלה אשר לעיסוקיו של אחיך בהיותו מחוץ לבית. תוכל לנסות להתקרב אליו, לעודד שיח פתוח ולא שיפוטי, ולהזמין אותו לחלוק איתך חוויות מאירועי היומיום שלו. באווירה שאינה ביקורתית או שיפוטית מדי, פוחתת הסכנה למחתרתיות והתנהגויות סיכון. אם אתה חושש שההיעלמויות שלו קשורות להתנהגות שיכולה להיות מסוכנת או לא בריאה, מוטב לערב את ההורים ולהדק את ההשגחה. קיימת, כמובן, גם האפשרות הנחמדה, שיש לו חברה חדשה שאיתה הוא מתראה, ועדיין מתבייש לשתף. זאת תמיד האפשרות הכי כייפית. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים