סדר-יום

שלום ליאת, אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון. (השאלה לא מתייחסת לילד שלי, ולכן הניסוח הבא): תינוק בן 8 חודשים, שאין לו סדר יום קבוע. הוא לעיתים ישן ב-2 בלילה, לעיתים קם ב-12 בבוקר וכן על זו הדרך. כמה אנשים ששמעו על כך טענו שזה לא בריא לילד, ושילד, אפילו קטן, חייב סדר יום קבוע ומובנה. כלומר, ללכת לישון ב-8-9 בערב, ולקום בשעה סבירה בבוקר. כתוצאה מכך, האם החליטה שאכן צריך ללמד אותו סדר יום קבוע. כל יום בסביבות 8 בערב היא מקלחת אותו, מאכילה אותו, ולוקחת אותו למיטה לישון. הבעיה היא שהילד לא רוצה לישון (היא אומרת שלמרות שהוא עייף). הוא בוכה ובוכה, והיא יושבת לידו ומרגיעה אותו (בלי להרים אותו מהמיטה, אלא על ידי ליטופים). התהליך הזה יכול להימשך 3 שעות בכל ערב. כיום, אחרי שבוע בו כל יום היא יושבת ליד מיטתו 3 שעות בכל ערב, הזמן קצת ירד. לילה אחד לדוגמה הוא נרדם אחרי שעה בלבד. שאלתי: האם זה נכון ונורמלי? אני חוששת שלעיתים נוקשות יתר עם הילד יכולה להזיק לו? במיוחד שמדובר בתינוק כל כך קטן! אם ניסיונות ההרדמות שלו היו לוקחים חצי שעה/שעה זה היה נשמע לי בסדר, אך 3 שעות נשמע לי יותר מידי... האם טוענת שלה זה נראה בסדר, כי סך הכל היא יושבת לידו ומרגיעה אותו ולא משאירה אותו חלילה לבד, וזהו תהליך שבוודאי בעוד כמה ימים יראו תוצאותיו והילד ירדם בקלות. ולשאלה שבטח מתעוררת לך, מדוע אני שואלת ולא היא, היה לנו על זה דיון ארוך, ובסופו אמרתי לה שאעלה את השאלה ברשת להתייעצות עם אדם שמבין בכך, והיא הסכימה. תודה רבה!!

שלום לשואלת, מאד קשה לי להכריע בסוגיה שאת מעלה, בעיקר בגלל החשש שלי מעמדת השופטת. 'התערבויות' מהסוג הזה די מיותרות, כי גם לאנשי מקצוע יכולות להיות עמדות שאינן חד משמעיות. ובכל זאת, אנסה להביע דעה. בשבועות הראשונים לחייו, התינוק אינו אלא פקעת קטנה של צרכים גדולים, אותם ממלאים הוריו סביב השעון, מתוך התאמה כמעט מלאה למחזורי שינה וערות, האכלה ויציאה. האם והתינוק מתנהלים, מתוך סימביוזה, כמעט כגוף אחד. בהדרגה, בעיקר כדי לשרוד ולהישאר בחיים, נאלצת האם לתסכל את התינוק שלה, ולדאוג קצת גם לעצמה. היא מותחת קצת את ההפוגות בין הארוחות, נעלמת לזמנים קצרים (למספרה או לבית קפה), מחליפה מדי פעם את השד בבקבוק, ומחליפה חיתול רק אם הוא ממש מלא. כך, למעשה, היא מאותתת לתינוקה שילמד להתאים את עצמו קצת גם לצרכים שלה. הביטוי "סדר-יום" מתייחס ללוח זמנים שרירותי, אליו מתרגל התינוק בהדרגה, כדי שיוכל להתקיים בהרמוניה יחסית עם אמו ובני משפחתו האחרים. סדר יום חשוב גם עבור התינוק עצמו, הלומד באמצעותו למה יוכל לצפות מאמו, מבני משפחתו ומהעולם. סדר יום צפוי ומוכר מקנה סוג של שלווה וביטחון לכולנו, ולכן הנהגתו בהחלט יכולה להיות מטרה. עם זאת, הקפדה נוקשה על לוח זמנים שרירותי ומקודש, שאינה מאפשרת גמישות או התחשבות בצרכים של בני הבית, יכולה לפספס את המטרה. אמא המשעבדת את עצמה ללוח זמנים מוזר לצורך שמירה על "סדר יום" המוכתב מבחוץ, עלולה למצוא את עצמה עם לו'ז לתפארת, אך עם הרבה עוינות סמויה כלפי תינוקה. גם התנהלות חסרת גבולות ולא מאורגנת יכולה להוביל לעייפות, עצבנות וכעס. הפיתרון, כמו תמיד, הוא המינון המוכתב ע"י השכל הישר והצרכים האקטואליים של כל משפחה. במקרה הפרטי שאת מתארת, גם אני חושבת שהשכבה של שלוש שעות יכולה להתיש הן את האם והן את תינוקה. להרדים ילד עירני ופעיל זו משימה מיותרת ומתסכלת. כדי להתאים את שעות השינה של התינוק לאלה של המבוגרים בבית, מוטב (ואף יעיל) להעיר אותו מוקדם יותר בבוקר ולקצר בעדינות את שעות השינה במשך היום, זאת על מנת שהילד יגיע מוכן יותר לשינה בשעות ההשכבה. אשמח לשמוע כיצד יתפתח הדיון שלכן מכאן ואילך. מסרי שלום גם לאמא המשקיענית, והזמיני אותה לקחת חלק בפורום שלנו. ליל מנוחה ליאת