האם כדאי לאבחן - כיתה ב'

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר

23/09/2014 | 08:24 | מאת: תמר

שלום רב! בני טוב הלב והאנרגטי בכיתה ב', יש לו מורה נפלאה שאנו סומכים עליה לגמרי. בשנה שעברה בגלל קושי לשבת ולשמור על קשב לאורך זמן קיבל אפשרות ל"התאוורר" במגוון דרכים ועבר את השנה בהצלחה רבה, גם אם לא כותב כפי שהיה מצופה. החשוב הוא שלא הרגיש שהוא ב"מוקד" והשתדלנו כל הזמן שמינון ההערות יהיה נמוך עד כמה שניתן. השנה התחילה ולדעתה של המורה כנראה כחלק מבדיקת גבולות חדשה ו/או מצורך למצוא את מקומו החברתי - הרבה יותר תזזיתי, מפטפט, פחות מקשיב וגם - מציק לילדים אחרים. אני חוששת שעוד שבוע-שבועיים של להיות במקום הזה של הילד שמציק... יעשה לו מאד רע ולמעשה ידחוף אותו לפינה. הוא ילד מקסים וחברותי ואחד הדברים שצויינו בעבר לטובה הוא היחס המתחשב שלו לחברים. השנה - כיוון שהוא "חזק לימודית" הוא אינו זכאי לשעות הכלה, ועדיין לא קיבל את ההזדמנויות לאיוורור, להבנתי כיוון שיש ילדים שזקוקים לזה יותר ממנו. אני חוששת שבגלל שהוא חזק לימודית - הוא למעשה לא מקבל מענה לצרכים שלו - בתנועה ובהפסקות. עד עכשיו נמנענו מללכת לאבחון של הפרעות קשב והיפראקטיביות - למרות שמגיל צעיר מאד הוא מטופל אצל מרפאה בעיסוק בגלל החיפוש התנועתי ודי ברור שלפחות צריך לבדוק את העניין. 2 שאלות - 1. מהי דרך פעולה אפקטיבית לזמן הקרוב על מנת למנוע ממנו ל"התבצר" במקום המציק? המורה רוצה לעשות מחברת שכל בוקר הם יסכמו על משהו אחד שהוא צריך לשים לב אליו היום ובסוף היום יסכמו אם מגיעה לו מדבקה. אני חוששת שזה שוב לשים פוקוס על ההתנהגויות הלא רצויות... 2. האם כדאי ללכת לאבחון? על כל המשמעויות של זה. תודה רבה רבה! תמר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תמר, מעדיפה להשיב תחילה לשאלתך השנייה. אבחון אינו גזירת גורל אכזרית, אלא דרך למפות את אזורי החוזק והחולשה של הילד, להבין את הסיבות להתנהגותו, ולאתר - מוקדם ככל האפשר - את כל מה שיכול להפריע לתפקודו של הילד. משאותרו הקשיים, אפשר לחשוב גם על ההתערבויות הרלוונטיות שיתנו מענה מדוייק ומיטיב. אלה המשמעויות. בעיני, ילד שמתחיל להסתבך, לספוג הערות, עונשים או כעס מצד הסביבה - במיוחד כשמדובר בילד טוב לב וחמוד - מאותת על קושי, ולכן אבחון טוב הוא יותר ממתבקש. עד האבחון (וכאן אנו חוזרים לשאלתך הראשונה), חשוב לעשות הכל כדי לא לפגוע בתפיסה שלו את עצמו, וכדי לא להחליש את מעמדו החברתי. אין פירוש הדבר שנתיר לו להתנהג ככל העולה על רוחו. אדרבא, נחדד את ההבחנה בין טוב לרע, בין מותר לאסור, ונאכוף את הכללים. טבלת עיצוב התנהגות היא רעיון מצויין, שלגמרי שם במוקד את ההתנהגות הטובה. טבלה כזו צריך לעשות עם הרבה מחשבה, רצוי בעזרת גורם מנוסה כלשהו. הרעיון הוא - לחזק מקטעי התנהגות או מקטעי זמן בדרך לתוצאה הסופית הרצויה שכרגע נראית קצת רחוקה מהישג ידינו. כך למשל, נגדיר בטבלה מקטעי זמן הגיוניים (נניח שיעורים) בהם הילד התנהג כמצופה ממנו. כאן חשוב להגדיר במדוייק (!) מה נדרש ממנו. לדוגמא, על כל שיעור שבו אינו מציק לילדים - יקבל מדבקה. חשוב להיות מאד בהירים בדרישה, ומאד מצומצמים. אם מכחידים התנהגויות של הצקה, לא נטפל באותו זמן בפטפוטים. אם הילד צובר מספר (שנקבע מראש) של מדבקות, הוא יוכל להמירן בפרס כלשהו, שיכול להיות משהו ממשי חומרי, או צ'ופר/זכות כלשהם. לאחר שהושגה מטרה אחת, אפשר לעבור לאחרת. אם בשבוע הראשון הילד לא הציק לאף אחד, אך פטפט והפריע בשיעור - הוא עדיין יקבל את המדבקה. זה כלל חשוב מאד ותנאי להצלחה. בהנחה שקיימת הפרעת קשב ברמה כזו או אחרת, חשוב לאפשר לילד אפיק לגיטימי לפריקת המתח המצטבר בשיעור, ולהתאים את הדרישות ממנו ליכולותיו. בהצלחה ליאת

27/09/2014 | 13:09 | מאת: תמר

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר