עצירות רגשית אצל ילדים

שלום ליאת,בני סובל מעצירות רגשית ,הוא בן ארבע וחצי,בעבר נתקלנו בבעיה וניגשנו למטפלת רגשית והוא טופל בפרחי באך,הטיפול עזר אבל בחודשיים האחרונים הבעיה החמירה. מאוד קשה לנו לראות אותו במצב הזה הוא מתאפק ימים שלמים ולבסוף בלית ברירה עושה את צרכיו בשירותים.אני מחפשת פתרון לילדי היקר אשמח לעזרה

שלום רב, המושג "עצירות רגשית" אינו ברור לי עד הסוף. האם העצירות קשורה לפחד מעשיית הצרכים על רקע של חוויה טראומטית כלשהי? האם הוא חושש לשבת על האסלה? האם אתם נתונים בסוג של מאבקי כוח? מה בדיוק נח תחת ההגדרה שלך? ציינת שהוא טופל רגשית, אך עלייך לדעת שטיפול בפרחי באך אינו נופל לקטגוריה הזו והוא *אינו* טיפול רגשי. מי שאמון על תחום הטיפול הרגשי בילדים הם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים או מטפלים בהבעה. כדי לטפל בבעיה, חשוב לאבחן תחילה מה היא. לכן, אני ממליצה לך מאד להגיע להתייעצות (אפילו חד פעמית) אצל פסיכולוג ילדים המתמחה בהדרכת הורים, ולקבל כלים יעילים להתמודדות. עד אז, נסו להפחית את העיסוק בצרכים שלו. כשאת רואה שהוא מתאפק אל תגיבי ואל תפצירי בו להגיע לשירותים. תוכלי, לכל היותר, לומר בשלווה משהו כמו "אני רואה שאתה צריך קקי. אם תרצה שאלווה אותך לשירותים, תבקש ממני ואבוא בשמחה". וזהו. מעבר לכך, תנו לטבע לעשות את שלו. בהצלחה ליאת

הקשבתי לעצתך וניגשנו למטפלת רגשית,בעזרת המסע המטפלת הגיע לשורש הבעיה וכבר למחרת הילד עשה את צרכיו בצורה יותר שלווה.ממליצה בחום...