בתי

בתי בת 9 וחצי שנים , בת יחידה להורים מבוגרים. בגיל 9 חלה התפתחות מינית מוקדמת ,ועם ההתפתחות ישנם שינויים בהתנהגות שאפשרי להתמודד איתם(הרופא אמר שאם אנו לא יכולים להתמודד או אם אנחנו מבחינים שקשה לילדה אפשרי לעכב את ההתפתחות)ילדתי חברותית, שמחה , תלמידה מצטיינת ,לפני כיומיים התעמתה עם אבא שלה , עלתה לחדרה בכעס רב , לאחר ארוחת ערב ביקשה "שיחה אינטימית איתי" פתחה ואמרה- "אני לא יודעת מה תהיה התגובה שלך , אבל כשהייתי בחדר היה לי צורך לקפוץ מן המרפסת , וגם שהתנדנדתי בנדנדה היה לי צורך לקפוץ. הגבתי בצורה עניינית ולא התייחסתי לכך יותר. יש לציין שמערכת היחסים בבית טובה פתוחה וזורמת. איך עלי להתייחס?

שלום טופז, במקרים רבים, התפתחות מינית מוקדמת מהווה מקור ללחץ נפשי ועלולה לפגוע בביטחון העצמי ובתפקודה של הילדה. במישור הרפואי, למיטב ידיעתי, לפני שמחליטים אם להתערב בהתפתחות חשוב לאבחן את מקורה ולשקול את נחיצות הטיפול. העובדה שהתקשורת שלך עם בתך פתוחה יכולה לעזור לה מאוד בהתמודדות. חשוב ליצור שיח פתוח בנושא, לאפשר לה להביע את מצוקותיה וחששותיה, להבהיר שהיא אינה פגומה או מקולקלת, לעזור לה מניסיונך כאישה ולהעניק לה מידע ותמיכה. בנוסף לזה, אני מציע להתייחס ברצינות לאמירות שלה, דרכן היא מביע את רוצנה להיעלם ולהעלים את הקושי. נסי לשאול ולבין מה עובר בראשה ברגעים האלו, מה מוביל אותה למחשבות האלו. אני מבין את הקושי לדבר על נושאים מורכבים ורגישים כאלו, אך אני מאמין שככל שאת תהיי רגועה ופתוחה כך היא תחוש מובנת ומוכלת. העובדה שהיא משתפת אותך במחשבות האלו מעודדת מאוד, אך ליתר ביטחון אני מציע לך לשקול עזרה והדרכה מקצועית, אם דרך יועצת בי"ס או דרך פסיכולוגית קלינית. בברכה, קובי

תודה רבה ,התגובה המקצועית שלך חיזקה את מחשבותי. אשמח לקבל המלצה לפסיכולוגית שתתאים לבתי , כשהנתונים מעט מורכבים מאחר והיא בת יחידה להורים מבוגרים בהתפתחות מינית מוקדמת ,ורצון "להעלם".