עולה חדשה מקולומביה כיתה ח

רחלה עלתה לפני חצי שנה ארצה. המורים מתארים את התנהגותה כחצופה ומזלזלת. אימה מרבה לטעון כלפי בית הספר ומביעה חוסר שביעות רצון. רחלה מתחרה באחותה הגדולה ומביעה אכזבה מעצמה. לפני מספר חודשים האם עברה ניתוח בשל בעיות בשרירים. ניראה כי האם חצופה מעט וכך גם ביתה רחל המתבטאת בחוצפה. ישנם הרבה חיכוכים בינה לבין המורים. אשמח לשמוע דעתך בעניין.

שלום, הגירה מהווה אחד ממוקדי הלחץ המשמעותיים ביותר שיכולים להוביל למשברים נפשיים ומשפחתיים. במקביל לזה, כמו כל ילד, נשמע שגם במקרה הזה הילדה מייבאת את דפוסי התקשורת שהיא סופגת בביתה למסגרת בי"ס. חצי שנה זה טווח זמנים קצר מכדי להעריך את הכרוניות של התופעות שאת מתארת. בכל זאת, חשוב להתייחס אליהן ברצינות. מהתיאור שלך זה נשמע שכל עוד שהמערכת לא תזכה לגיבוי של האם, זה יהיה קשה מאוד לגייס את הילדה לתהליכים. בשל המורכבות הכרוכה במקרה, חשוב מאוד לגייס את האם (מתוך מקום אמפתי ומתוך מטרה משותפת- טובת הילדה) לטיפול ולהדרכת הורים. את יכולה להפנות אותן לעמותת אל"ה, או למרכז סל"ע המתמחים בטיפול בעולים חדשים. במידה ובכל זאת האם מתנגדת, את יכולה להסתייע בפקידת הרווחה של המשפחה. באשר לעבודה איתה בבית הספר, חשוב לאתר ולהבין את הקשיים של הילדה, מהם הטריגרים להתחצפויות ולחוסר שיתוף הפעולה. לנסות ולסייע לה להשתלב חברתית ולאתר את הכוחות והיכולות שלה ואותם להבליט ולחזק. הצבת הגבולות של המורים צריכה להיות אסרטיבית אך רגישה. חשוב לבחון האם הילדה מסוגלת לעמוד בדרישות הלימודיות, ולוודא שאין ברקע הפרעת קשב או קשיי למידה שאינם מטופלים. במידה ויש לך שאלה ספציפית יותר שלא עניתי עליה כאן, אשמח אם תכתבי אותה בהודעת המשך. בברכה, קובי.