התמודדות עם מתבגרת

בוקר טוב, ביתי בת 15 היא ילדה מדהימה, מתוקה ותלמידה טובה. בחודשים האחרונים אני מרגישה שאני מאבדת שליטה בכל הנוגע לשימוש במכשיר הנייד. הטלפון לא יורד לה מהיד , אני מרגישה שאין לה תעסוקה אחרת מלבדו.יש לה חבר בערך כחודשיים ואני מבינה שיש התלהבות ורצון לדבר כל דקה פנויה אבל זה עובר כל גבול. אני רוצה לציין שגם לפני החבר השימוש בנייד היה מוגזם לדעתי. אני ובעלי דיברנו איתה ועשינו הסכם לפיו היא תוריד את שעות שהיא עם הנייד ותתפנה לעשות דברים אחרים בבית , עם חברות ובכלל. ממש חתמנו על הסכם שנמצא אצלה החדר. עברו 5 ימים מהשיחה שלנו ושום דבר לא השתנה, אני מיואשת ומאוכזבת, עצוב לי שכל עולמה של הילדה הוא המכשיר נייד. יש ביננו וויכוחים על זה והאמת היא שאני כבר עייפה מכל זה, אני לא רוצה לבלות את הימים שלי בויכוחים ומריבות איתה. כשדיברנו אמרתי לה שאני ואבא לא מרוצים מזה שהיא כל הזמן עם הטלפון ושיש לה שתי אפשרויות או שאנחנו לוקחים לה הטלפון כשאנחנו רואים שהיא עוברת את הגבול או שהיא לבד תדע למתן את השימוש בו. אבל זה לא קרה ואני ממש אובדת עצות אשמח לשמוע את דעתך תודה רבה מריאנה

שלום מריאנה, את מוזמנת לקרוא את הדיון שהעלתה אלה, שתי קומות מתחתייך. נראה שתרבות המסכים לא פוסחת על שום בית, והיא הפכה לסלע מחלוקת משמעותי בין הורים לילדים ומתבגרים. מצד אחד, אנחנו קונים לילדים שלנו (ולעצמנו) טלפונים חכמים, ומצד שני קשה לנו להתמודד עם ההשלכות. כאמור, עלינו ללהטט (כל הורה בדרכו ולפי כוחו) בין הצורך לספק להם מרחב וחופש לבין הצורך להציב גבול. נדמה לי שבשנים האחרונות קצת נדחק אל השוליים המושג "מודל" או "דוגמא אישית". כדי שילדים ימננו את השימוש במכשירים וירחיבו את רפרטואר הפעילות שלהם, עלינו לדאוג ולהתעקש על סביבה שמעודדת זאת. אם אנחנו, ההורים, עסוקים כל היום בעבודה בטלוויזיה או במחשב, קשה לצפות שהילדים ינהגו אחרת. חשוב להזמין את הילדים לצאת מהחדר, לשוחח איתם, להתעניין במה שקורה להם, לצפות יחד איתם בטלוויזיה וגם לדבר על זה, לבלות איתם בטיולים ופעילויות ספורט, ולשמש מודל מאוזן יותר בהתנהגותנו אנו. אפשר להחליט שכשיושבים אל השולחן בבית או במסעדה - מכבים טלפונים או מרחיקים אותם מן העין והאוזן. בדומה, אפשר להכריז על אזור טעינה אליו מחברים את הניידים בלילה, כדי שהמסרונים לא יפריעו בערב ובלילה. כלל זה חשוב להחיל גם על עצמנו, כדוגמא אישית. בעיני, לקחת את הטלפון זו פעולה תוקפנית ולא מידתית, מאחר שעיקר חיי החברה של הילדים מתנהל דרכו. עדיף להשקיע מאמצים בפעולות חיוביות ("חשוב לנו לשמוע אותך ולדבר איתך כשאנחנו מגיעים הביתה, ללא הפרעות"), מאשר בפעולות ענישה שבסופו של דבר מתבררות כבלתי יעילות וככאלה שפוגעות ביחסים. בהצלחה ליאת

בוקר טוב ליאת, תודה על המענה המהיר. אני ובעלי מהווים דוגמא בבית בכל הנושא של תקשורת באמצעות מכשיר הנייד. לבעלי אין בכלל מכשיר נייד ולי יש מכשיר ישן שרק מקבל שיחות ושולח מסרונים כך שהיא לא רואה בבית שאנחנו כל הזמן סביב הטלפון. הגענו למצב שהיא לא פנויה לעשות דברים אחרים מלבד ההתעסקות עם הטלפון. אני מבינה מדבריך שאת לא כל כך בעד ה"ענישה" של לקיחת הטלפון אבל לצערי בשלב הזה , זה הדבר היחיד שעובד. אשמח לדעת מה את מציעה לעשות בהמשך תודה רבה