משמורת ילדים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, יש לי בן בן 2 ואשתי בהריון עם ילדנו השני. יחסינו מדרדרים ואני שוקל גירושין. אנחנו גרים בזכרון יעקב קרוב להוריה (מרחק הליכה). אני עובד באיזור תל אביב ולאחר הגירושין אני מאמין שאעבור דרומה ואתקרב לעבודה. אני שוקל מה האפשרויות מבחינת משמורת על הילדים. אני מאוד אוהב את הילד ולכן אני מאמין שארצה להיות קרוב לשניהם אבל בכל זאת אני לא רואה מצב שלא אעבור דרומה יותר, כי העבודה שלי תלויה בזה. מאוד מפריע לי הרעיון שהם יהיו קרובים לאמא ולהורים שלה ויאבדו איתי קשר עקב הגיאוגרפיה. האם ילדים בגיל כזה חייבים להיות במשמורת בלעדית אצל האם ? האם ניתן לעשות משמורת חלקית בחלק מהשבוע ? האם ניתן להחליף לסירוגין בין הורים ? האם הגיוני להפריד בין הילדים ? אני שואל מנקודת מבט פסיכולוגית עבור הילדים. בתודה מראש
שלום דני, עד כמה שאני יודע (כאמור אינני עו"ד), עד לגיל 6, חלה חזקת הגיל הרך. מה שאומר, שבהנחה וזה לא נוגד את טובת הילדים החזקה האוטומטית היא של אמם. טובת הילדים היא הגורם המכריע בכל השאלות שאתה מעלה. אני מאמין שהפרדת הילדים נוגדת את טובתם, כמו גם חלוקה לתקופות. ילדים זקוקים ליציבות, לשגרה מסודרת ועקבית. במצב האופטימלי, אופן החלוקה, תדירות המפגשים וכו', יכולים להיקבע מתוך תהליך של שיח מכבד והסכמות בין בני הזוג. חלוקת שווה של שהות הילדים בבית האם והאב היא אפשרית, אך לשם כך עליכם להתגורר מספיק קרוב כדי לאפשר להם הגעה למסגרות החינוכיות שלהם. אם עוד לא ניסתם, ועוד יש בכם תקווה שניתן לשקם את היחסים, אולי כדאי לשקול טיפול זוגי? בכל מקרה, אם אתם מחליטים להתגרש אני מציע להתייעץ עם פסיכולוג ילדים כדי שתוכלו לבצע את המהלך עם מינימום פגיעה בילדים. לדעתי, כל החלטה הבנויה על הסכמה והתחשבות הדדית טובה ועדיפה על פני שיח כוחני והתנצחות אין סופית. בברכה, קובי.