ילד רגיש מדי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, יש לי 3 ילדים. הגדול בן 10, האמצעית בת 6 וחצי והקטן בן 4. הקטן ילד קשה מאוד, היפראקטיבי, לא ממושמע, כשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה הוא מקלל ולא יודע ללכת למיטה ולישון כמו האחים שלו. או שהוא נרדם בסלון בלי ששמנו לב, או שהוא משתחל למיטה שלנו להירדם או שצריך לשבת לידו הרבה זמן. אנחנו כבר כמה חודשים מנסים להרגיל אותו להירדם לבד בחדר ועושים את השיטה שאחרי סיפור ונשיקה משאירים אותו במיטה וכל פעם שהוא יוצא מחזירים אותו. הוא לא מוכן להישאר במיטה והוא כל הזמן רץ החוצה עד שאנחנו פשוט עומדים בכניסה ושומרים שלא יברח. מה שקורה זה שהוא בוכה בהיסטריה בכי קורע לב וקורא בצרחות לאח שלו בן ה-10 מהחדר השני שיבוא להציל אותו ואז אח שלו בן ה-10 מתחיל לבכות וצועק אני לא יכול אני לא יכול לשמוע אותו בוכה תפסיקו עם זה תפסיקו עם זה מה אתם עושים לו? אני לא יכול ממשיך ובוכה וצורח כמו אני לא יודעת מה. והאמת שזה מטריד אותי יותר מהילד בן ה-4. כי הבן הגדול לא מתמודד עם הבכי של אח שלו ברמה שהבכי של אח שלו עושה לו עצבים בגוף כזה והוא פשוט בוכה אפילו שאנחנו מסבירים לו שזה לטובתו וככה הוא ילמד להירדם כמו ילד בוגר. בנוסף לכך שהוא בוכה וצורח הוא גם צועק עלינו ומתחיל לצעוק תעזבו אותו לכו מפה מה אתם עושים לו? אני רוצה לציין שלדעתי הוא גם ילד עם פחדים ואני מקווה שהפחדים לא יהפכו לחרדות. מה עושים?
שלום גלית, אני שומעת את חוסר האונים שלך, ומסכימה שאתם זקוקים לעזרה. את יודעת, ילדים יכולים לחוש בטוחים ומוגנים כאשר הם נתונים תחת חסותם של הורים סמכותיים, חזקים ועקביים. בנכם הצעיר, כך נראה, מנהל אתכם, מחליט מתי והיכן יילך לישון, אינו מכבד את סמכותכם, מתקשה לשאת תסכול ואף מקלל וצורח כדרך להשיג את מה שהוא רוצה. במצב עניינים זה, בנכם הבכור מזהה את חוסר האונים שלכם, ומנסה בדרכו הילדית "לנער" אתכם, ו"ללמד אתכם" להיות הורים טובים יותר לו ולאחיו. פחדים הם חלק מתופעות הלוואי במשפחות עם בעיית גבולות, וזאת מאחר שילד המרגיש חזק מהוריו יתקשה לסמוך עליהם. לכן, אני ממליצה לכם מאד מאד להגיע להדרכה הורית ולקבל כלים שיחזירו לכם את היכולת להתנהל מול הילדים כדמויות סמכות. אל תתפתו להגיע ליועצת שינה, כי לא מדובר בבעיית שינה, אלא בבעיית גבולות וסמכות. כאשר תוכלו לעמוד מול התובענות של הילד הקטן, ולא להיבהל מהבכי שלו ושל אחיו, הילדים ייווכחו שיש על מי לסמוך ויירגעו. פנו לפסיכולוג ילדים קליני, המיומן בהדרכה והכוונה הורית. בהצלחה ליאת