גיל שנתיים

שלום רב, בתי הגדולה בת שנתיים ו - 3 חודשים. לפני חצי שנה ילדתי את בתי השניה. הגדולה היא ילדה מאד פקחית וממזרה..מדברת מאד יפה לגילה ומהנדסת את כולם. היא מאד עקשנית ובמקביל מאד רגישה. ישנם מס' דברים בהתנהגות שלה שאינני יודעת אם זה חלק מהגיל והעובדה שיש לה אחות חדשה או שכדאי שנתייעץ עם איש מקצוע: 1. כאשר היא לא מקבלת משהו היא מיד מתחילה לבכות ולרקוע ברגליה.המון דברים מציתים אצלה בכי סוער ובשל עקשנותה וגם בשל עקשנות שלנו ההורים הבכי הוא עניין שבשגרה. 2. לא רוצה להיגמל. היא מודיעה מתי יש לה פיפי או קקי אך כאשר אני אומרת לה שתעשה בסיר או בשירותים היא מסרבת. מצד שני היא אינה נותנת לחתל אותה ובגן זה אפילו מחמיר כאשר היא מסרבת שינקו את אזור החיתול ומתחילה לבעוט. 3. לאחרונה החלה להיות בעייתית בערב והיא ממש נאבקת בשינה ולא מוכנה להירדם. זה נמשך יותר משעה. חשוב לציין שהיא ישנה במיטה רגילה כבר מגיל שנה ושמונה, כל ערב קוראים לה סיפור ואז סוגרים את האור ויושבים לידה עד שהיא נרדמת- כפי שציינתי לארחונה זה ממש קשה. כמו כן היא מתעוררת בלילה יחסית הרבה וסתם "מנג'סת". 4. בבוקר בגן לעיתים לא רוצה לשחרר ולעיתים בלי בעיה, אך היציאה מהגן הופכת להיות פרויקט של 20 דקות ומעלה. בקיצור עושה לנו חיים מאד קשים. בעיקר עכשיו כשיש עוד תינוקת בבית. אני אציין שהיא מקבלת המון תשומת לב אם כי לא כל מה שהיא רוצה. האם זה מוכר ונורמלי או שמא יתצכן שמשהו שאנחנו עושים כהורים לא בסדר?

שלום ליטל, התיאור שלך בהחלט נשמע מוכר, בעיקר כשמדובר בגיל שנתיים שזכה לכינוי "האיום". כדי לא לחזור על עצמי, וגם כי צר המקום, אני מזמינה אותך להקליד בגוגל את מילות החיפוש "גיל שנתיים" או "גיל שנתיים האיום", ולמצוא שפע של הסברים על תקופה זו, בה ילדים צעירים נלחמים - אולי לראשונה - על עצמאותם בעוצמה יוצאת דופן. העובדה שמדובר בתופעה מוכרת ונפוצה, אינה פוטרת אותנו מלפעול בנחישות ועקביות מול התנהגויות מקצינות ו'קפריזיות'. הממצאים המחקריים (והניסיון במציאות) מראים כי ילד שמנהל את משפחתו ואת עצמו פגיע יותר לחרדה, לבעיות התנהגות ולקשיים חברתיים בעתיד. לכן, ההבנה והאהבה חייבות להתקיים לצד ההתעקשות שלכם על כללים ברורים, שתכליתם לאפשר גם לכם איכות חיים ו'אוויר'. זכרו שילד צורח ורוקע ברגליים אינו מסכן את עצמו בשום צורה, ולכן אין הכרח להיכנע לתביעותיו כדי להימנע מהסצינה. תוכלי לקרוא כאן בפורום לא מעט הצעות כיצד לנהוג מול התקף זעם או בעיות שינה, ולנסות ליישמן. אם יהיו שאלות ספציפיות, את מוזמנת לכתוב עוד. בהצלחה ליאת