בעיות חריפות בשינה ובהסתגלות למסגרת גן חדשה

שלום, אנחנו מתגוררים בחול כשהשפה השולטת היא אנגלית. לפני ארבעה חודשים נאלצנו הילדים ( בן שלוש ובת שנה ושבעה חודשים) לעבור באופן זמני חזרה לארץ. כשעזבנו פה בני הבכור היה במסגרת גן היה מקובל וחברותי ושלט בשפה בצורה טובה מאוד. כשהגענו לארץ שני ילדים הוכנסו למסגרת ולאחר תקופת הסתגלות קלה, הם היו מאושרים בגן. לפני חודש חזרנו חזרה לביתנו. הילדים שניהם הוכנסו לאותו הגן שכבר היו בו ( הקטנה למעשה התחילה בגן) לגדול כבר היתה מסגרת של חברים. מאז שחזרנו, על אף ההדרגתיות( שבוע ראשון כמה שעות בלבד אחר כך הגדול ביקש וקיבל להיות בקבוצה של קטנים יותר עם אחותו ועם המורה שלו משנה שעברה) לבני הבכור קשיי הסתגלות קשים ביותר. ראשית, על אף שהוא מבין את השפה הוא מסרב להשתמש בה ולמעשה לא מנסה ליזום תקשורת בינו לבין הילדים האחרים. הוא בוכה המון במהלך הגן ומבקש להיות עם גננות שהוא מכיר וכמעט ולא רגוע במהלך הגן. החלק שהכי מפחיד אותי והכי מלחיץ הוא שבכמה ימים האחרונים הילד מסרב לישון. גם בלילה וגם במהלך היום בגן. הוא נרדם ומתעורר אחרי שעה ומההתעוררות הזאת, יש יקיצה כל רבע שעה בערך. הוא מבקש שאשן איתו, שאביא לו בקבוק, הוא מבקש אנשים מסויימים שיהיו איתו ( כמו אבא, המטפלת, הגננת שהוא מכיר) ובכלל נראה שהוא בעצמו לא יודע מה הוא רוצה. במהלך שלושת הלילות האחרונים הוא ישן לא יותר משלוש שעות בלילה. (לסירוגין) אנחנו מתחילים לנסות להפגיש אותו עם ילדים מהגן לאחר שעות הפעילות, בנתיים נראה שזה לא מעודד אותו. מיותר לציין שאנחנו ממוטטים וחוששים מאוד. זה נראה לנו לא תקין לילד בגילו לישון כל כך מעט ואנחנו חוששים שזה מעצים את הרגשות שלו, ואת חוסר הבטחון שהוא נמצא בו. אנא, עזרתכם... תודה

שלום אורלי, מעבר בין מדינות, תרבויות ושפות אינו פשוט ומצריך תקופת הסתגלות, למבוגרים ולילדים. מהתיאור שלך, אני יכול לומר בזהירות, שנראה שבנך מגיב לשינויים וחוסר היציבות שהוא חווה בחודשים האחרונים, ומתקשר את זה לסביבה בהתאם לכלים שיש לו. מעבר חד כיווני יכול להיות לא פשוט עבור ילד בגילו, על אחת כמה וכמה מעברים חוזרים. במצב אידאלי ילד בגילו זקוק לסביבה יציבה ובטוחה, פיזית וחברתית, אך לפעמים המציאות לא מאפשרת לנו את זה. כרגע, אני חושב שלא צריך ללחוץ על הילד, להשתדל שלא לכעוס עליו במהלך הלילה על אף התסכול המובן. חשוב לשדר לו ביטחון ורוגע, לאפשר לו לבחור מה לעשות בשעות הפנאי- אם להיות עם חבר או לבלות זמן בחברתכם. אני מציע שלא להכריח אותו לדבר בשפה מסוימת לא בגן ולא בבית, ככל שתעשו מזה עניין גדול יותר כך הסיכוי שהוא ירפה מזה קטן. במהלך הלילה השתדלו שלא לנהל איתו שיחות נפש, תמצאו התנהלות אפקטיבית ותתמידו בה בלי הרבה מילים. נסו לערוך שיחות וידאו עם דמויות משמעותיות בארץ כך שלא יחוש שהן נעלמו לו. באותו כיוון, הוא יכול להכין להם ציורים וכד'. כרגע אני חושב שיש להמתין ולהמשיך לעקוב. אני ממליץ לכם בחום לגשת להדרכת הורים קצרה, לדמות מקצועית שתוכל לוות ולהנחות אתכם במהלך התקופה הקרובה. אני אומר זאת גם משום שעזרה כזו יכולה להקל עליכם מאוד, וגם משום שבמצבי משבר חשוב לבנות תוכנית הדרגתית שמטרתה לעזור לו ולכם, ולצד זה למנוע יצירת הרגלים שאח"כ יהיה קשה מאוד להיגמל מהם. בתקווה להסתגלות מהירה, קובי.