מתבגרת כבת 14 ללא התחשבות

חן חן על אפשרות הייעוץ ביתי ילדה מקסימה ומצטיינת בתחום הלימודים, בתחום החברה אפשר לומר שהיא שורדת. ילדה מאוד בוגרת לגילה (ואני חשה אפילו בוגרת יותר מאחיה הבוגרים) לרקע כללי יש לה שני אחים בני 19 חייל ובן 23 שהשתחרר מצה''ל עקב התקף פסיכוטי כאשר היא הייתה בערך בת 9 הוא אושפז כ חודשיים ואני נעדרתי הרבה מהבית כדיי להיות במחיצתו. מאז היו עוד 2 אשפוזים וכמובן היא גם חובה את הסיטואציה של לפני אשפוז. כמו כן אני ובעלי פרודים וחיים בחדרים נפרדים איננו מדברים בננו כמעט ובכלל רק דברים דחופים ביותר בדר''כ לגבי הילדים. מצב זה נמשך כבר כשנתיים וחצי. אני אישה עצמאית ונמרצת ומובילה את משפחתי משתדלת להעניק ככל האפשר ויותר מבחינה רגשית וחומרית. (לבעלי יש בעיה של חוסר אינטליגנציה רגשית וקמצנות) ואני מנסה בכל מאודי להשלים את הפערים. עובדת קשה מאוד כדי להצליח לספק להם צרכים אלו. לצערי קורה אחת לשנה וחצי או שנתיים שאני נופלת למשכב של דיכאון חריף מאוד ומנוטרלת מכל עשיה ללא אנרגיות כלל וזה נמשך כשלושה חודשים לערך שפשוט אינני מתפקדת רק ישנה וכך גדלו ילדיי בידיעה שאני בתקופה של מחלה וזה יעבור. אחרי כל ההקדמה הזו שאלתי היא: ביתי נקייה ומסודרת רק בחדרה וארונה בצורה שכל אימא הייתה מקנאה. אך כל מה שקשור לשאר הבית ממש לא מעניין אותה גם אם הבית במצב של תוהו ובוהו ומרשה לעצמה גם להוסיף לכל התוהו את הבגדים שלה שלא בה לה לקפל או שאריות של לכלוך מניחה מחוץ לחדרה אך כשנכנסים לחדרה כאילו הגענו ''למוזיאון'' וכאשר אני מבקשת ממנה את עזרתה (לעתים רחוקות להוריד כביסה לערוך שולחן) היא מבקשת עוד כמה דקות וכמובן מתעלמת ולא נותנת יד אותי זה מאוד מעליב ואינני יודעת כיצד לנהוג הערתי מספר פעמים שלא נעים לי השפילה את עיניה וחוזר שוב ושוב אציין שבבית הספר תורמת מעצמה מעל ומעבר כדברי המחנכת. מתנצלת על האורך הייתי חייבת לתת רקע אני יודעת ששאלתי היא דבר כל כך פעוט לעומת מה שקורה אצלי בבית ובכל זאת זה כל כך מעליב אותי שאשמח לקבל את הצעתך. תודה מראש רות

שלום רות, המלצתי הראשונה והחשובה ביותר- התמקדי בכל הטוב שאת מתארת בה! את מתארת ילדה שמתפקדת נפלא לצד ולמרות כל הקשיים וחוסר היציבות שאתן חוות. השתדלי שלא להיעלב ממנה, ההתנהגות כזו אופיינית לבני גילה. את יכולה להעיר לה בשעת הצורך, אך במקום להביע את רגשותייך הדריכי אותה מה לעשות. כדי להימנע מוויכוחים סביב עבודות הבית, אני מציע לתת לה תפקיד קבוע שיהיה באחריותה. כך היא תוכל לתכנן את הזמן שלה ולבחור מתי נוח לה לבצע אותו, וכך הציפיות שלך ממנה יהיה ברורות ושגרתיות. תרגישו טוב, קובי.