חשד לבעיה רגשית

שלום רב בתי בת 4 בנוסף יש לי בן בן 1.4. הילדה מפותחת כראוי מכל הבחינות (דיבור מוטוריקה קוגניציה) אך לדעתי יש לה בעיה רגשית-חברתית. אומנם בגן מספרים לי שהיא משחקת עם כולם ויש לה גם 3-4 חברות טובות אבל כשאנו נמצאים איתה באירועים חברתיים הילדה פשוט לא מדברת! היא לא מסוגלת לענות על שאלה של איך קוראים לה או בת כמה היא לבן אדם שהוא לא ממקורביה (אפילו אם היא מכירה) במפגשים חברתיים בהם יש ילדים (בעיקר אם יש יותר מילד אחד) היא לא מצליחה לתקשר או להתחבר אפילו אם היא מכירה את הילדים. היא ממש נצמדת אלינו. באירועים בגן אם יש הרבה הורים היא לא מסכימה להשתתף ותמיד יש לה תירוצים מוזרים (לא השתתפתי כי לא רציתי ללבוש את הבגד). אני יודעת שההתקשרות איתי האמא לא ממש בטוחה כי אני מלחיצה אותה בהמון היבטים (אם היא לא מצליחה משהו אז מלחיצה אותה ולפעמים כל ממש יורדת עליה) גח בנושא הזה אני בדרך כלל מגיבה בבוז ובחוסר סובלנות. אני יודעת שגם התנהגותי לא תקינה. אשמח לעצות כיצד עליי להגיב ובנוסף כיצד ניתן לטפל בילדה. תודה

שלום מאי, ילדים, ממש כמו מבוגרים, מתנהגים ופועלים בהשפעתם של גורמים אישיותיים וסביבתיים. יש ילדים ביישנים ועצורים יותר, שבמצבים עמומים, חדשים או הומי-אדם יעדיפו להתכנס אל תוך עצמם או להישען על קרבתו המנחמת של אדם מוכר אחר. גם הביישנים הגדולים ביותר, מצליחים לתפקד לא רע בכלל בקבוצת החברים המצומצמת שלהם, שם הם מרגישים טוב ובטוח. בנוסף, כפי שהזכרתי, פועלות עלינו גם השפעות סביבתיות. כדי שילד ירגיש נוח ובטוח בעולם, נחוצה סביבה מכילה, לא שיפוטית ומעודדת. כאשר ילדתך הקטנה (גם אם היא הבכורה שלך, היא עדיין קטנה) מרגישה את מטען הציפיות שלך כמשא כבד, היא עלולה לסגת אל אי-עשייה ואי-השתתפות כטקטיקה הגנתית. ילד יכול ואוהב 'להופיע' כשהוא משתקף לעצמו דרך עיני הוריו כמקסים ומעורר התפעלות. הוא אוהב ש"רואים אותו" ולא ש"רואים לו". אין לי ספק שאת רוצה טוב עבור ילדתך. ה'קונץ' הוא, לוותר על הרעיון לפיו הילד הוא חלון הראווה שלנו, לאפשר לו להתנהל בעולם עפ"י דרכו, ולתת לו את התחושה שהוא אהוב ומקסים גם כאשר בחירותיו מחטיאות פה ושם את הציפייה או המשאלה שלנו. אם את חוששת שתתקשי לבד, פני להדרכת הורים קצרה שתעזור לך להישאר נינוחה גם במצבים שעד היום עוררו בך כעס או חוסר סבלנות. בהצלחה ליאת

גם לבת שלי היה את זה - התחיל בכתה ב'- הפסיקה לדבר כאשר היו מבוגרים בלתי מוכרים בסביבה ובכתה. תופעה מוכרת - זו הפרעת חרדה במהותה. חפשי באינטרנט. יש פסיכולוגיות ילדים שמתמחות בזה. אצלנו זה עבר אחרי שנה של פגישות טיפול.