לליאת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

05/02/2014 | 10:38 | מאת: חני

חיממת לי את הלב.את צודקת יקרה שיש לי 7 ב"ה(6בנות ובן באמצע).ההתנהלות היא תמיד לא קלה ללא קשר למספר הילדים((-:.זה דרכו של עולם.צער גידול בנים שמגיעה לנו אנו נקבל בכל מקרה,הוא יתחלק בין מה שיש(-:את יודעת רציתי 9.אני עדיין די צעירה באמצע שלושים אבל אחרי הלידה האחרונה שפתואם הגדולות התחילו להיות ממש גדולות והקטנים עדיין כל כך קטנים הרגשתי שאני אחרית על אלה שיש לי ובנתיים אפילו שאני מקנא בנשים בהריון(משוגעת כי הקטנה שלי רק בת שנה)(-:נראה...מעניין שמתוך ניסין הרבה בעיות שכותבים עליהן כן נפתרות אצלינו יותר קל.בת שלוש שלי השנה גמלה את עצמה:"נמעס לי כבר מהדבר הכבד הזה,אמה,תקני לי תתונים.אל תדאגי,אצל מאירה(יס סירותים)אפילו אם הייתי מאוד רוצה לא היה לי זמן לקחת את האחריות שלהם על עצמי.אז אין להם ברירה את שלהם הם עושים.זה מתוק לראות איך הם גדלים.הגדולות התחילו לעשות להם קוקו מסוגנן חצי שעה בבוקר ועושות להם צעדים ראשונות במיתבח(אני מעדיפה שצעדים שלנו שם לא יפגשו.אני מידי בקורתית בקשר לניקיון(-:בקיצור גידול ילדים זו עבודה קשה,מלאת התמודדויות,תסכולים ושעורי בית אבל זו עבודה שממלא אותך בשמחה עצומה,משמעות עמוקה והמון המון אהבה.לארונה הבנתי שאני צריכה לתת יותר מקום להתפתחות אישית,אולי אבדוק אפשרות להמשיך לתואר שני...נראה...לי אמהות לא יכולה למלות את הכול. וואו!כמה אני שמחה לפגוש אותך פה.איזה כיף שאת זוכרת אותי,מאוד מרגש. חני

לקריאה נוספת והעמקה
06/02/2014 | 13:58 | מאת: ליאת מנדלבאום

חני, שבעה ילדים זו חתיכת משימה! יישר כוח. נראה שזה כלל לא פשוט להיענות לצרכים של כולם, ולזכור לא לוותר על עצמנו בדרך. נדרשת כאן - כנראה - הרבה יצירתיות, רוח טובה, אמונה ונחישות. מקווה שיש לך את כל אלה. אנחנו כאן, אם תרצי, לעזור ולהיעזר :-) ליאת

06/02/2014 | 22:49 | מאת: חני

אמונה עמוקה,כוח שלא היה מבייש לוחם גולני מקצועי...וגם כוח להיות זקוקה לחיבה ותמיכה...נחישות...ידע...בקיצור,פתאום הרגשתי שאני בטוח אסתדר!!!אנסה להזן מעט את המשוועה. חני

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים