טיפול במתבגרים בגירים

שלום, רציתי לדעת מה נהוג בטיפול במתבגרים בגילאי 18-19? הם כבר בגירים ולכן אין חובה על עירוב ההורים, אך האם נהוג לשלב את ההורים בטיפול בכל זאת? האם יש מקום לבקש זאת מהמטפל? תודה רבה, ורד.

שלום ורד, עפ"י החוק היבש, כפי שציינת, הטיפול באדם בגיר אינו מחייב מעורבותו של אדם נוסף. עם זאת, כיום, מתבגרים בגיל זה עדיין נמצאים בחזקת הוריהם, שעפ"י רוב גם משלמים על הטיפול/מסיעים אליו/יוזמים אותו. אישית, אני נוטה בסיטואציה כזו להתייחס אל ההורים כאל בני ברית של הטיפול, ולהשאירם בתמונה, לפחות ברמת הידיעה השטחית, ובהסכמת המטופל. לעיתים, הסוגיה הטיפולית שעל הפרק קשורה ליחסים שבין ההורים לבין המתבגר, לקשיים בנפרדות, קשיים בתקשורת או לנסיבות קונפליקטואליות אחרות. במקרה כזה, מוטב להשאיר את ההורים מחוץ לתהליך עצמו. מטפל הגון יוכל להסביר זאת להורים בדרך שתאפשר להם לסגת מבלי לחוש עלבון, השפלה או תבוסה. לכן, תשובתי לך, ורד, היא שיש מקום להעלות בפני המטפל את התהייה שלך, אך להיות מוכנה ונכונה לאפשרות שתתבקשי להישאר בלתי מעורבת בשלב זה. לא קל, אני יודעת. אולי ינחם אותך לדעת שטיפול מוצלח מקדם, בסופו של דבר, את היכולת להתנהל מתוך כבוד וקבלה בחיים בכלל ובמשפחה בפרט. בברכה ליאת