איך לספר לילדה על מום מולד אצלה??

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

09/07/2009 | 09:00 | מאת: קרן

היי, יש לי נסיכה קטנה בת 4.5 שנולדה עם מום מולד באוזן{שנקרא מיקרוטיה ומשמעו אוזן קטנה יותר בגודלה וצורתה שונה מהאוזן השניה}. היא עדיין אינה מודעת לבעיה הזו.והיום,אחת הילדות בגן שאלה אותי בבוקר,בנוכחות הילדה שלי, "מה יש לילדה שלך באוזן??ואני קצת בלעתי את הרוק מכיוון שעדיין לא הייתי מוכנה לשאלה הזו ואחכ אמרתי לה ש"כך היא נולדה" ומיד העברתי נושא.הילדה שלי באותו הרגע שחברתה שאלה את השאלה,מיששה את האוזן ולא ככ הבינה. זהו.הגיע רגע ההתמודדות עם הבעיה.איך מספרים לה????בדרך שהכי תקנה לה בטחון והכי פחות תפגע בה??? אשמח לעזרתך...

לקריאה נוספת והעמקה
10/07/2009 | 16:19 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום קרן, מום מולד, בעיקר כשהוא בולט לעין, מוטב שיהיה בתודעתו של הילד מיום שהוא עומד על דעתו. כלומר - לפחות בעיני - אנחנו כבר באיחור... כמי שמכירה את הנושא היטב, ומקרוב, למדתי שככל שמוקדם יותר - כך טוב יותר. לשאלתך "איך מספרים?" התשובה שלי פשוטה נורא: בעברית! אני מתכוונת לכך שהאמת כפשוטה היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. "כשיצאת מהבטן של אמא, ראו שאוזן אחת קטנה יותר ושונה מהאוזן השניה. הרופאים הסבירו לנו שיש ילדים שנולדים ככה, אבל מעבר לזה הם ילדים בריאים ונחמדים, כמו כולם. הנה, את יכולה לנסות ולהסתכל יחד איתי בראי, ולראות שיש הבדל בין האוזן הזאת לאוזן השניה. רוב הזמן אנשים לא שמים לב לזה, אבל לפעמים כן. תוכלי להסביר להם שקוראים לזה 'מיקרוטיה'." תוכלי להוסיף ולומר משהו על טיפול (אם יש) או על העובדה שתצטרך לחיות עם זה תמיד. "הרופאים אומרים שאפשר/אי אפשר לטפל בזה, וזה אומר ש...". רצוי לא להנחית את זה כרעם ביום בהיר, אלא לחכות להזדמנות מתאימה. למשל כשאת מנקה לה את האוזניים אחרי מקלחת, או כשאת מסרקת אותה, או בעקבות ההערה ההיא ("זוכרת שעדי שאלה אותך בגן מה יש לך באוזן? את יודעת למה היא התכוונה? אולי זאת באמת הזדמנות לספר לך על זה קצת..."). חלק חשוב מהאופן בו ילדתך תוכל לקבל את הבשורה ואת עצמה, הוא - כמו תמיד - האופן בו את עצמך תציגי את הדברים. הימנעי מדרמה מיוחדת או מרחמים. ככל שתתייחסו לזה כאל עובדה פשוטה, כך גם היא תוכל לראות בזה עניין שולי, שחשיבותו לדימוי העצמי קטנה, אם בכלל. אם, לעומת זאת, יהיה עליה לעבור פרוצדורות רפואיות בעתיד, כדאי יהיה לדבר גם על כך. אם את מרגישה שאת מתקשה לעשות זאת כמו שצריך, תוכלי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים לצורך הדרכה קצרה. בהצלחה ליאת

12/07/2009 | 16:02 | מאת: קרן

היי ליאת.. תודה רבה על התשובה הנרחבת. עזרת לי מאוד.הבוקר סיפרתי לה וזה עבר חלק למדי.. מקווה שהעתיד לא יביא עימו התמודדויות קשות..ואם כן שנצלח גם אותם.. שוב תודה, קרן

21/09/2011 | 10:06 | מאת: מרי

שלום קרן אני אמא לתינוק קטן ואנחנו מתמודדים עם אותה הבעיה האם תוכלי לתת לנו כמה עצות לגבי המצב והטיפול הקיים? בעיקר אנחנו דואגים מפגיעה בשמיעה ומדימוי עצמי ...

21/09/2011 | 17:59 | מאת: ליאת מנדלבאום

היי מרי, אני לא בטוחה שקרן רואה את פנייתך. נסי לנסח אליה קריאה חדשה, בראש הפורום, ולראות אם היא כאן כדי להשיב לך. השאירי את הכותרת כך, כדי שתזמין אותה לקרוא. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים