הילד לא אוהב את הסבתות

שלום, בני בן שנתיים ושלושה חודשים. ילד פיקח, מפותח מאוד מבחינה שפתית, שמח וחיובי. בחודשים האחרונים, מסיבה לא ברורה, החל לפתח אנטי לסבתות שלו. את אחת מהן הוא רואה די הרבה, שכן אנו גרים בקרבת מקום, ואת השנייה פחות. את האנטיגונזם הוא לא סופג בבית, משום שגם אני וגם בעלי ביחסים מצוינים עם האימהות האחד של השנייה. שמנו לב כי התופעה מחמירה ככל שחולף הזמן, ואם בעבר הוא פשוט לא רצה לתת נשיקה או חיבוק, היום הוא ממש אומר "אני לא אוהב אותך", "אני לא רוצה שתבואי", "אני לא רוצה אותך". הוא אומר את הדברים גם כאשר הסבתות לא בסביבה, וגם בפניהן. בהתחלה התעלמנו, מהר מאוד עברנו להתייחסויות מילוליות (לא מסכימים לדבר ככה, אמא ואבא כועסים, אמא ואבא עצובים וכדומה). נראה ששום דבר לא עוזר, ונראה כי האנטי הזה מתפשט לנשים מבוגרות יותר באופן כללי. לא ברור לנו מהיכן מגיע האנטי הזה, אבל בעיקר אנחנו לא יודעים איך להגיב לאמירות האלה בדרך שתגרום לו להפסיק. מיותר לציין כי על אף שהסבתות מבינות שמדובר בילד קטן, אין לנו ספק כי הן נעלבות מהאמירות הפוגעות. נשמח להכוונה מהיכן מגיעים הרגשות הללו ובעיקר כיצד עלינו להגיב. תודה!

שלום שירי, לילדים יש חושים מפותחים מאוד והם מזהים בקלות נקודות בהם הם מצליחים להפעיל את הסביבה ולקבל חיזוקים חיוביים ממנה. מבלי להכיר את הפרטים המלאים של המקרה שלכם, אני מניח שהתנגדותו הראשונית לוותה (באופן טבעי) בניסיונות חיזור שונים של הסבתות ואולי גם שלכם. עם התפתחות ההתנגדות שלו הוא מבין כי סירובו או האמירות שלו מגייסות ומפעילות את מרבית המבוגרים שבסביבה שלו. על אף ההבנה שלכם ושל הסבתות, אני מניח שהמצבים הללו לא נעימים ובהחלט יכולים גם להעליב. הרעיון המרכזי בבסיס ההתמודדות הוא לאפשר לילד את הבנת הקשר בין מעשה לתוצאה. כלומר, אם הילד מגיב באופן פוגעני/מרחיק/מעליב כלפי הסבתות אני מציע לתת להן להתמודד איתו ללא תיווך שלכם. חשוב לתדרך אותן, כך שבמצבים כאלו יביעו את עצמן בהתנהגות- התרחקות קרירה והימנעות מניסיונות פיצוי או חיזור. באופן הזה הילד לומד ומתרגל התמודדות עם ההשלכות של מעשיו באופן שיכשיר אותו להתמודדויות דומות בעולם "האמיתי". ככל שהוא ירוויח פחות מכך, כך הוא יבין טוב יותר את ההשלכות השליליות שלהן ואת הקשר שבין ההתנהגות שלו לתגובת האחרים בסביבתו. אני מציע שלא לבקר או להעניש אותו, פשוט לתת לו להבין שאם הוא מרחיק מישהו הוא גם עלול להפסיד מכך. חשוב לתאם זאת יחד עם הסבתות לגלות אמפתיה והבנה לקושי שלהן ולהסביר שזהו שלב התנהגותי שיחלוף. נסו להתמיד בזה, והשתדלו שלא להתערב באינטראקציות כל עוד הן לא נוגעות לכם. מה דעתך? קובי

קובי שלום, ראשית תודה רבה על התגובה המפורטת. הדברים בהחלט נשמעים לי הגיוניים, אך בכל זאת שאלה נוספת לי אליך. ברור לי שאם הילד יימצא עם הסבתא לבד וידבר כמו שתיארתי והיא תגיב כפי שאתה תיארת, ההפסד הוא שלו וזה יהיה לו לא נעים. השאלה נוגעת לאינטראקציות בהן אנחנו נמצאים יחד איתו ויחד עם הסבים, והוא נחמד לכולם ואז הוא מדבר לא יפה לסבתא. במקרה כזה, אם היא תתרחק ממנו, הוא למעשה יקבל בדיוק את "מה שרצה"; כולם נשארים איתו ורק הסבתא מתרחקת ומרוחקת, ואף אחד לא מעיר לו. אתה כמובן יכול לתאר לעצמך שהאינטראקציה הלא נעימה עם הסבתא מתרחשת דווקא כאשר הוא לא נמצא איתה לבד, אלא יחד איתנו או כשהוא איתה ועם הסבא, ולכן החשש שלי הוא שאם היא תתרחק ותימנע מליצור איתו מגע, הוא לא ירגיש בחסר... אשמח לשמוע את דעתך. שוב, המון תודה על הסיוע.