מסירת גור כלבים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת, ביתי בת השש מאוד מאוד רצתה כלב. כבר חודשים שהיא מבקשת ובכל הזדמנות זו היתה המשאלה שלה. לאחר תקופה אני ובעלי הסכמנו וקנינו גורה מתוקה מאוד. ביתי בעננים ואין מאושרת ממנה. אך לצערי אנו לא עומדים בזה. הילדה הקטנה שלנו בת שלוש מפחדת ממנה ולא יורדת מהידיים. אני לא מצליחה לתפקד. כל היום צרחות ולחץ. בקיצור ניסינו ולא הולך. בהתחלה אמרנו לבת שלנו שזה ניסיון ולא בטוח שנשמור אותה ואנו מנסים. מה לעשות עכשיו. מה להסביר ? להגיד שברחה או חלתה או לספר את האמת? אשמח לקבל עזרה נעמי
שלום נעמי, ראשית, אני מקווה מאד שתוכלו להעביר את הגורה לבית חם וטוב, ולא למכלאות צער בעלי חיים הנוראות. בעיני, האמת היא הדרך הטובה והפחות מזיקה. תוכלי להסביר לה שנוכחותה של הכלבה מעמיסה עליכם כמשפחה, ולכן החלטתם להעביר אותה לבית אחר שיוכל להעניק לה טיפול מסור וסבלני. הסבירי שכרגע, בשלב זה בחייכם, כלב בבית אינו מתאים, ושתשקלי זאת שוב בעתיד, כשהבנות יגדלו קצת. הביעי הבנה ואמפתיה לצערה, והיי סלחנית ותומכת גם מול תגובות בכי ואכזבה. זה נורמלי והגיוני. הסברים מפוברקים על בריחה או חולי רק יחמירו את המצב, יכבידו מבחינה נפשית, ויעודדו פנטזיות מדאיגות שיהיה קשה להרגיע. בהצלחה ליאת