טראומה

שלום, בני בן 4 ועשרה חודשים. בשנה שעברה היה בגן פרטי והחל מחודש יולי סבל מהצקות של ילד אחד אשר גרר את יתר הילדים. ההצקה התבססה על כינוי אשר הודבק לו. אנו לא הבחנו בכך בזמן והגננת כנראה נהגה ברשלנות ולא דיווחה לנו. בפועל התפתח אצלו גמגום כבד. למזלנו העברנו אותו לגן מועצה טרום חובה בתחילת השנה והוא מצליח לשקם את עצמו מבחינה חברתית ובכלל חווה שם הצלחה. היום כאשר הוא נתקל ברחבי היישוב בילדים מהגן הקודם הם מכנה אותו בכינוי שהודבק לו (כך למעשה הבנתי את גודל הטראומה וההתעללות שהוא חווה). אני פונה מכיון שאתמול בלילה התעורר באמצע הלילה ובכה שהוא לא רוצה ללכת לגן הקודם. הוא לא נרגע מספר דקות למרות שאמרתי לו שוב ושוב שהוא כבר לא בגן הזה. אני לא יודעת מה לעשות? האם עליי לפנות איתו לטיפול רגשי?

שלום רב, לא ברור האם מה שקרה אתמול בלילה משקף טראומה של ממש (הורים נוטים להגדיר כטראומה גם אירועים מתונים יחסית, שהם לפי כוחם הנפשי של ילדיהם) או תגובה 'מקומית' למפגש עם הילדים מהגן הקודם. כרגע, אני מציעה לפנות לטיפול אצל קלינאית תקשורת המתמחה בטיפול בגמגום. קלינאית טובה יכולה לסייע באספקטים רבים ושונים של התקשורת החברתית והבינאישית, וברוב המקרים גם להעריך את המצב הרגשי של הילד. תוכלי לפעול בהתאם להמלצותיה. אם אינך שקטה, תוכלי להתייעץ גם עם פסיכולוג ילדים, ולשקול האם מספיקה התערבות עקיפה דרככם (הדרכה הורית) או טיפול רגשי לילד. בכל מקרה, גמגום קשה יכול להשפיע על אופי התקשורת של הילד ועל הדימוי העצמי והחברתי שלו. התייעצו עם קלינאית תקשורת. בברכה ליאת