רוצה רק את אבא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום,אני פונה אליך כי אני כבר משש מתוסכלת ובדכאון קשה יש לי ילד בין שנתיים בגיל 8-9 חודשים בערך הוא התחיל לרצות רק את אבא ברמה שאם אני הייתי מחזיקה אותו הוא היה צורח ובוכה לאחר חודשיים קשים נפשית זה נרגע אבל העדפה עדין היתה אבא אבל ברמה סבירה ועכשיו זה שוב חזר,ובסופש האחרון זה עבר כל גבול הגיוני,הוא כבר יותר גדול אז הכל יותר מוקצן הוא ממש צרח ובכה אבא אבא לא יכולה לקלח אותו לגעת בו אם הוא קם בלילה אני לא יכולה לגשת אליו כי אז הוא צורח יותר ורוצה אבא בבוקר כשקם הוא ישר מבקש אבא ואם לא נמצא זה חצי שעה של בכי(פעם בבוקר זה היה תמיד אמא גם בתקופה הקודמת.אני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר????או מה אני עושה עכשיו לא בסדר??למה הוא לא רוצה אותי??שאלתי כבר הרבה אמאות ואף 1 לא חוותאה זאת תמיד רוצים את אמא יותר מאבא ואצלי זה הפוך ממש בא לי לבכות כל היום.מה אני עושה עכשיו??איך אני מחזירה אותו עלי?בבקשה עזרה דחוף.תודה.אגב אני לא אמא קשה אולי קצת יותר מאבא כי רוב הזמן אני איתו ולא אבא,בחיים לא הרמתי עליו יד וזה גם לא יקרה בחיים לא צעקתי עליו קצת הרמתי קול אבל משהו קיצוני
שלום אלה, הילד שלך בן השנתיים נמצא בגיל המתאפיין בסערות, התקפי זעם והתנהגויות מרד, שמקורן במתח שבין תחושות כל-יכול ("אני לבד!") לבין נזקקות גדולה וחוסר אונים. ילדים בגיל זה מבקשים להשתחרר ולהתרחק מאימא, כאשר ההתרחקות הזו ממלאה אותם, לבד מגאווה ותחושת עצמאות, גם חרדה גדולה ונזקקות לקרבתה. אני מניחה שמה שנתפס אצלך כרגע כבעיה גדולה, החל ממשהו קטן ולא משמעותי שהתפרש אצלך כדחייה שלך והעדפה של אביו. אני מניחה שהעלבון שלך, ואולי גם המתח שנלווה לו, יצרו את הדינמיקה המורכבת שמלווה אתכם עד היום. אין לי ספק שבנך אוהב אותך וזקוק לך מאד, אולם עליו ללמוד שהנוכחות שלך שקטה, יציבה ובוטחת, ואינה מושפעת ממצבי הרוח הקיצוניים שלו, ואפילו לא מהצרחות "אבא! אבא!". כאשר הוא רוצה את אבא, אפשרי לאבא לגשת ולטפל, וכאשר אין זה אפשרי - טפלי בו את, בשקט וענייניות. אל תיכנסי למאבקי כוח או כבוד. אני ממליצה לך בכל לבי להגיע להדרכת הורים קצרה, שתוכל להרגיעך ולתת לך כלים יעילים לשבור את מעגלי הפגיעות שלכם. זכרי שמדובר בפעוט, שאינו יכול עדיין "להתחשב" ברגשותייך. הוא פועל מתוך דחף רגעי ואינו עושה לך דווקא. עיקר העבודה כאן - לפחות לטעמי - היא עבודה על עצמך ועל יכולתך להכיל את בנך בכל מצב רוח. בהצלחה ליאת