בעיה כאובה ילדה בת 7 ללא חברות - קושי להתחבר

שלום רב, אני מעלה כאן בעיה מאוד כאובה, על ביתי בת ה- 7 , בכיתה א', בשיחות שלי איתה על בית הספר, היא מספרת לי בעצב שנראה על פניה, ומתאפקת ביתי לא לבכות. היא ילדה טובה, תמיד חשבתי שהיא יותר מידי טובה, ואני לא טועה בזה. נראה שהיא משתדלת לרצות את הילדים ואת המבוגרים. כשאני משדלת אותה לא להיות בהפסקה לבד, כשיש צילצול להפסקה אני אומרת לה, תזמיני חברה לשחק איתך, ותשובתה היא: לכל אחת יש כבר חברות אחרות... ולפי דבריה, הבנות משחקות ביחד, "ויש להן כבר מספיק חברות..." כך שהיא לא מהילדות שיודעות "לדחוף" את עצמן לחברה. הלב נקרע לי כשאני שומעת את זה ומדמיינת את הילדה הקטנה שלי " אני מטיילת לבד בחצר בהפסקות ומחפשת ילדה שמשחקת לבד כדי שאוכל לשחק איתה...." אלו דיברי הילדה שלי. היום סיפרה ששרצתה לשחק תופסת, וילדה מכתה א' אחרת אמרה לה: "את לא משחקת" אז ביתי סיפרה לי: "הלכתי משם..." מה אני צריכה לומר לה במצב כזה. כיצד להתנהג ?? יש לציין שזאת ילדה שתמידe נקיה ומסודרת, ילדה מטופחת, כך שאין סיבה להתרחק מימנה. אנא עזרו לי כיצד אני יכולה לעזור לילדה שלא תהיה בודדה. אני משתדלת להזמין לה חברות, לצערי זה מצליח לא יותר מפעם בשבוע, אני זאת שיוזמת, אף אחת לא מתקשרת לא להזמין ולא לבוא אלינו. , אך כשביתי מזמינה אליה, או מבקשת להתארח, לרוב היא נענית בחיוב. אנא עזרתכם והנחייתכם כיצד לעזור לילדה. לילה טוב

שלום, בשלב הראשון אני מציע לאסוף מידע. להבין דרך המחנכת ויועצת בי"ס מה בדיוק קורה לה בבי"ס. הבנה שכזו והתייעצות איתן תוכל לסייע לה במציאת דרכי ההתמודדות הנכונים עבור בתך. תמשכי לחזק אותה על ניסיונותיה ליצור קשר ולקחת חלק במשחקי ההפסקות. אם הזמנה אקטיבית של ילדים אליה עובדת אני מציע לעשות זאת יותר מפעם אחת בשבוע. כווני אותה בעדינות כך שתוכל למצוא חברה או חברות איתן היא מרגישה בנוח. בהרבה מקרים, חברה אחת טובה יכולה לעשות שינוי גדול מאוד בחוויה של הילדה. אם קבוצת ילדות שמשחקת דוחה אותה, כווני אותה ליצור קשר עם ילדה או ילדות אחרות. אני מבין את הקושי ולא יכול להתעלם מהעצב הגדול העולה מפנייתך. למרות זאת, חשוב שתשתדלי לשים עצמך מעל לחוויה הזו ומתוך הסתכלות "נייטרלית" תוכלי לסייע לה ולכוון אותה לעתיד טוב יותר. לטיפול בבע"ח, כמו לכל טיפול אחר לוקח זמן עד שניתן לראות השפעה ממשית. אם הילדה נהנית ומרגישה שהיא נתרמת מהטיפול אני חושב שיש להמשיך בו. במקביל, נראה לי שהדרכת הורים קצרה יכולה לסייע לך מאוד. קובי