מתבגר בבית עם בעיות התנהגות

שלום, בני בן 13 ,יש לו מצבי רוח מאוד קיצוניים .לדוגמר בראש השנה היינו אצל משפחה שלנו ותכננו להישאר לשיון שם יומיים ,באותו ערב ראש השנה אחרי ארוחה,פתאום משום מקום נפגע ממשהו שאף אחד לא יודע ממה וממי (גם הוא לא יודע להגיד ממה זה התחיל) בכל מקרה ,ירד למטה ונשאר שם בערך שעה . גם שירדתי וביקשתי לדבר ולהבין מה קרה ,לא מוכן לדבר ושביקשתי לעלות התחילו צעקות "תעזבי אותי, לא רוצה לחזור וכאלה. שעלינו לאותו וחזרנו הביתה באותו ערב. בבית התחיל לזרוק דברים על הרצפה ולצעוק שלא רוצה כלום שיעזבו אותו בשקט. בנוסף כל הזמן צועק על אחותו הקטמנ בת 5 ומדבר אליה לא יה ובתוקפנות .שביקשתי ממנו ללכת לרופא שאולי יוכל לעזור לנו לדבר בינינו שלא יקרו דברים דומים -לא מוכן לשמוע כלום .לאחר שלחק לו יומיים להירגע , שבועויים אחר כך היה מקרה דומה רק בבית , לא לציין שאנחנו כבר לא הולכים למשפחה בכלל . מה עושים ?

שלום יאנה, בנך נכנס לתקופה הרגישה של גיל ההתבגרות, תקופה המתאפיינת בתנודות אמוציונליות (כתוצאה משינויים הורמונליים טבעיים), וכחלק ממשימת גיבוש הזהות הבוגרת הנמשכת לאורך שנות ההתבגרות. בשנים אלה יש לצפות להתנהגויות מרד, למצבי רוח משתנים ולסערות רגשיות. אני מציעה לא לוותר על מפגשים משפחתיים או חברתיים, אך לעשות הכל כדי להתחשב גם ברצונותיו והעדפותיו, ממקום מכבד (אך לא כנוע). כך, למשל, אפשר להבין נער בן 13 שמעדיף לישון בחדרו בבית, ולא אצל קרובי משפחה. כדי ללמוד לתקשר נכון, לא חייבים לקחת אותו לרופא. אפשר להגיע להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים, או לנסות להיעזר בספרות ההדרכה הענפה הקיימת בנושא זה. אם אתם סבורים שמדובר בהתנהגות חריגה, ובדפוסים בעייתיים שמפריעים לו לתפקד בתחומי חיים נוספים גם מחוץ לבית, אפשר להתייעץ עם גורם מקצועי גם על כך. בהצלחה ליאת