פעוט כבן 4

שלום הנני אם חד הורית לפעוט כבן 4. מיזה כחודש ימים בני הולך לגן ללא שמחה, בדרך לגן אני רואה שהוא נעשה מכונס בעצמו ונראה לי עצוב. שאלתי אותו אם משהו, מישהו מציק לו אך לא קיבלתי תשובה ברורה ממנו. ניסתי לברר עם הגננת ותשובתה היתה שהוא עושה עלייך מניפולציה שאחרי שאני הולכת הוא נרגע. אתמול זה היה השיא הוא צרח ובכה ואחז בי בצורה שהכניסה אותי לחרדה שאולי זו לא מניפולציה ומשהו עובר עליו. שוב שוחחתי עם הגננת האם חל שינוי במצב החברתי שלו או אחרת וקיבלתי ממנה תשובה כועסת, איך זה שאני שוב חוזרת על שאלתי, כאשר היא אמרה לי שהוא בסדר. למרות שניסתי לשוחח עימה בצורה עדינה, אבל בשורה התחתונה היא אמרה לי "תאמיני לי הכל בסדר, זה רק פינוק מצדו כלפייך" עלי לציין שעד לפני חודש הוא הלך לגן בשמחה רבה, הוא ילד אהוב על חבריו, חברותי, עליז ושמח. בנוסף לזה, עד לפני כשלושה ימים. בלילה אחרי טקס שינה של סיפור וחיבוקים הוא היה הולך לישון בשעה 19:30 בלי בעיות. מבקש שאבוא לכסות אותו מידי דקה, אבל לא דורש ממני שאשב לידו עד שירדם. בלילות האחרונים הוא לא להישאר לבד בחדר (למרות שיש לו מנורת לילה ודלת חדרו פתוחה) אני יושבת לידו עד שהוא נרדם. מצד אחד אני רוצה "לזרום" איתו ואם כרגע יש בעיה לא להוסיף לו עוד בעיה, ניסתי לברר איתו למה הוא רוצה אותי לידו (מבלי להשתמש במילה פחד, כדי לא להכניס לו רעיונות לראש), אך התשובה שקיבלתי ממנו היתה שהוא רוצה את אימא. אין לי מושג אם שני המקרים של הגן ושל הליכה לשינה קשורות אחת לשניה, היתי מעוניינת לשמוע את חוות דעתך המקצועית. ומה עלי לעשות בברכה אילנה תודה

שלום אילנה, אני לא אוהבת את תגובתה של הגננת, הגם שיכול להיות שאין לה קשר למה שעובר על בנך. גננת אמורה להיות בת-ברית שלנו, ההורים, ולסייע בניסיונותינו להבין מה קורה לו. היא יכולה לספק את נקודת המבט הנוספת, וללמד אותנו רבות על מה שקורה לו בשעות שהוא מחוץ לתחום השגחתנו. לכן, עם או בלי קשר להתנהגותו החדשה של בנך, אם כך היא התייחסה לשאלותייך, תגובתה מאכזבת. כדי לדעת מה עובר על הילד שלך, חשוב לעשות מאמץ ולדובב אותו. תוכלי ליזום שיחות על הנעשה בגן, ולא להסתפק בתשובות של כן ולא. נסי לשאול שאלות פתוחות כמו "ספר לי על מה שאתם עושים בגן בימים האלה". התענייני במה לומדים, באילו חומרים עובדים, עם מי הוא משחק בגן, למה הוא אוהב את חבריו והאם יש כאלה שאוהב פחות ומדוע. שאלי מה קורה בגן למי שמשתולל, מפריע או מרביץ. בררי אילו עונשים מקבלים. שאלי אותו (בחיוך) אם גם הוא קיבל פעם עונש. נסי להישאר שלווה גם אם יענה לך שכן. בדקי מה קרה, איך הגיב הצוות ואיך הוא עצמו הרגיש. אם לא יצוץ שום דבר חריג, אפשר לשאול מפורשות - "אני רואה שבזמן האחרון קשה לך בבוקר, כשאנחנו בדרך לגן. אתה רוצה לספר לי מה קורה?". אני ממליצה לעשות זאת בבית, לא בשיאו של משבר. זכרי שילדים בני ארבע מאד קונקרטים, והם מתקשים להשיב על שאלות כלליות ומעורפלות. תוכלי לשאול ישירות אם יש משהו שמדאיג אותו לפני השינה. אני מאמינה שכאשר אנחנו קשובים וסבלניים, יוצאים החוצה התכנים שמעסיקים את הילדים. אשמח אם תעדכני גם אותנו. בהצלחה ליאת