רלוונטיות של עונש

שלום ליאת קראתי את תגובתך בפורום לגבי קריטריונים לעונש מוצדק, וציינת את עקרון ה"רלוונטיות", ואת המטרה שהיא אך ורק ללמד סיבה ותוצאה, רק ללמד בין התנהגות ותוצאותיה. איך תסבירי את כל העונשים המקובלים במערכת החינוך ובכלל? לדוגמה - העונש הנפוץ של עמידה בפינה. עונש שילדים פוחדים ממנו. מה הסיבה והתוצאה? שליחת ילד לכתה אחרת לעונש; עונש 5 דקות על הספה לילדים קטנים או עונש להכנס לחדר;

שלום לי, שמחה שאת מצטרפת לדיון ומרחיבה אותו. באופן אישי, אני נרתעת מהמילה "עונש", ומעדיפה לפעול בתגובה להתנהגות בעייתית, תוך ציון הסיבה לכך. עונש של עמידה בפינה כבר אינו מקובל במערכת החינוך, שכן הוא משפיל ומעליב את הילד, וזו *אינה* המטרה. כפסיכולוגית שעובדת הרבה מאד עם מורים וגננות, אני מציעה מגוון רחב של פעולות אפשריות בתגובה להתנהגות בעייתית של ילדים - אף אחת מהן אינה פוגענית כלפיו. כשילד נשלח החוצה מהכיתה, זה כדי לאפשר לו להירגע, לפרוק מתח, ולחזור כשיוכל. אם התנהגותו אלימה או מתחוצפת, הוא יורחק ויישלח להשגחה של איש צוות פנוי. גם להושיב ילד קטן 5 דקות על הספה ("לחשוב על מה שעשה") זו סנקציה לא ברורה, אלא אם היא מכוונת באמת לעזור לילד להירגע. מבחינתי, עדיף להגדיר מראש - יחד עם הילד - פינה נעימה אליה יוכל ללכת ולהירגע כאשר הוא כועס, עצבני או עצוב. בפינה זו אפשר לשים כריות, בובות פרווה נעימות או ספרים. כך אנו נותנים לו כלים להרגעה עצמית ומלמדים אותו מה *כן* לעשות כשהוא עצבני. ואז, בשעת משבר, במקום לשלוח אותו "לחדר!" כעונש, נציע לו את הפינה הנעימה כדי שיירגע. כך השגנו את המטרה (הרחקת הילד מהסיטואציה הבעייתית) מבלי לקלקל את היחסים איתו, וגם לימדנו אותו להרגיע את עצמו בדרך לא הרסנית. כאשר הילד פועל באלימות או בחוסר כבוד כלפינו, יש ערך חינוכי רב יותר להתרחקות שלנו (!) ולא שלו. אני מתכוונת לכך שנתרחק לחדר אחר ("לא נעים לי איתך כשאתה משתולל/מקלל/מכה, ולכן אני הולכת עכשיו לנוח בחדר שלי"). כך אנו מלמדים אותו שהתנהגותו גורמת לו להפסיד אותנו ואת קרבתנו. מקווה שהרעיון עבר בבהירות רבה יותר . שבת שלום ליאת

היי שירלי, לי, ליאת (יצאה שרשרת) וכל מי שמשתתף בדיון, אני עובדת עם ילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה ופעמים רבות הם מציגים את האבסורד בעונשים בצורה טובה ביותר - הם שואלים בלי לחשוש "מה הקשר?", "למה נענשים על זה?" וכו' ומאלצים אותך לחזור לסיבות ולמחשבה מאחורי ההחלטה שלך. הרבה פעמים בהסבר התמונה הגדולה, למה *באמת* ההתנהגות שעשה בעייתית, אני מקבלת גם את הפרופורציות הנכונות לגביה. במובן זה, אני מתחברת לרתיעה של ליאת מהשימוש במילה "עונש" ומעדיפה את המילה השלכות - ילד שמרביץ ומפריע לשאר הילדים יחזור הביתה מהבילוי לא כעונש, אלא כיוון ואי אפשר לפגוע בבילויים של אחרים (ואני יכולה להסביר לו את זה רציונלית, מה שהוא בהחלט דורש. ;) ), ילד שלא נכנס לשיעור - יקבל עבודה או יפספס את ההפסקה, כיוון והפך זמן של למידה לזמן פנאי ולכן יהפוך זמן פנאי ללמידה וכו'. אם המטרה היא לגדל ילד חושב, עם חשיבה ביקורתית ועצמאית, הקשר בין הפעולה להשלכותיה חייב להיות הגיוני, לדעתי. וגם אם לא תמיד מתוקשר במיידי לילד, תמיד נוכח אצלנו במחשבה.

:-}