בעיה דחופה! לבתי בת 4.5

שלום רב, בתי בת ב 4.5 מתקשה להיכנס לשירותים בגן. יש לציין שמהיום שהיא נגמלה (לפני שנתיים) היא מעולם לא פספסה ולא התלוננה. היא התחילה להתלונן שמציצים...או שהיא לא יודעת לנקות טוב והתחתון שלה רטוב..מהרגע שהיא מגיעה מהגן היא בוכה ומבקשת לא לבוא יותר..לפני השינה היא אומרת שדופק לה הלב והיא לא רוצה לגן מחר: "מה יהיה אם יהיה לי פיפי?" אז את עניין המציצנות פתרתי ביחד עם הגננת. לגבי התחתון הרטוב תמיד דואגת שהיו אקסטרה. ומבחינה רפואית אין לה דלקת בשתן. חשבו לציין כי בבית או בסוף שבוע היא לא מבקשת לשירותים בכלל. עכשיו היא הולכת לשירותים בגן כל 5 דק ולא יוצא לה כלום. היא פשוט בלחץ וחרדה מזה בלי הפסקה. הגננת מודעת לבעיה ומסייעת בכול צורה אבל נראה שזה רק הולך ומחמיר! עזרתכם הדחופה!!!

שלום לך, כשהילד שלנו לחוץ ומתוח, אחד הדברים שיכולים לסייע לו להירגע זו עמדה נינוחה ורגועה של המבוגרים סביבו. מקריאת הדברים שלך אפשר לחוש את מפלס החרדה שלך, שעלול - מצידו - להחריף את המצב המתוח ממילא. כרגע בתך מתמודדת עם משימת הסתגלות, שדורשת ממנה - בין השאר - להרגיש בבית ולהשתחרר גם בשירותים של הגן. יכול להיות שחוותה שם באמת איזו "פלישה" מציצנית, מכוונת או אקראית, שגרמה לה מבוכה ואי נעימות. כאן תפקידנו להרגיע, להחזיר לה תחושת שליטה, ולהביע ביטחון ביכולתה להתרגל למציאות החדשה. כאשר היא שואלת "מה יהיה אם יהיה לי פיפי?", תוכלי לענות לה בשלווה ונינוחות - "אם יהיה לך פיפי תלכי לעשות, והכל יהיה בסדר". אני מציעה להנחות גם את צוות הגן לא לעשות עניין גדול מהנושא, כדי לא "לנפח" את הבעיה מעבר לממדיה הטבעיים. חשוב שהגננות יהיו זמינות ורגועות גם הן, מבלי לדחוף אותה שוב ושוב לעשות פיפי. לפעמים, כשילד מגלה שכולם עסוקים בנושא מסויים, מתעניינים בו כל הזמן ומקדישים לכך המון תשומת לב, הוא מתקשה לוותר עליו, גם אם לא במודע. תנו לזמן לעשות את שלו, ועד אז, הסתפקו בעידוד והרגעה. בהצלחה ליאת