תינוקת בת חצי שנה

שלום רב אני לא יודעת אם זה מתאים לפורום ואם את פסיכולוגית גם שמבינה בתינוקות אבל אנסה בכל זאת ברשותך . ביתי התחילה שלישי שעבר במשפחתון . היא בת חצי שנה .הייתה בהסתגלות עד חמישי ומאתמול הייתה יום מלא . ז"א שהייתה כמה ימים שם .בימים אילו גיליתי שהגישה של בעלי המשפחתון לבכי של תינוקות הוא לא כמו שלי . הם מנסים מהר מאד להכניסה לסדר יום וזה חינוך נוקשה לטעמי . לדוגמא התעוררה בבכי מהשינה ואפילו לא הרימו איתה אלא במיטה ניסו תוך כדי בכי ועיטוף ומוצץ להרדימה שוב .(שוב כדי להתאים לשינת הצהריים של אחת עד שלוש ) אז אני שוקלת להעביר אותה למשפחתון שהיום אני הולכת לבדוק . השאלה היא -זה לא בלאגן נפשי לקטנה ? עד שהתרגלה אליהם אחרי שכבר לא איתי כל היום שוב לשגע אותה עם מטפלים אחרים ? או להשאיר במקום שיתן לה לבכות הרבה מעבר למה שצריך לטעמי ולטעם הרבה אנשי מקצוע ? אני יודעת שחושבים שהם לא מבינים כלום (יש שחושבים) אבל אני בטוחה שכן .ואני לא יודעת מה יותר גרוע .להשאיר שם שאומנם יש דברים שאני לא אוהבת בגישה ופחות מתרגשים מבכי ממני אבל לפחות אומרים את האמת או להעביר ולעשות בלבול לילדה ואז לקחת סיכון שיעשו אותו דבר רק אולי לא יספרו את האמת . היתרון בשני הוא שהם 5-6 ילדים (כרגע 2 ויצטרפו עוד בינואר) ויותר בייבי סיטר כזה לעומת 10 אצלנו שכנראה גורם גם ליותר בכיות והרצון העז לסדר יום . לא יודעת מה לעשות ...אני יודעת שתוך שבוע בצורה כזאת כבר "הכל יהיה בסדר" כי היא תתאים לסדר יום אבל השאלה איזה מחיר שילמנו בשביל זה ואם היא תזכור משהו מזה .אולי זה יגרום לה לחוסר בטחון או חוסר אמון -כי תמיד אני קוראת שהשנה הראשונה לחיים היא קריטית לנושא הזה. אשמח לדעתך

שלום דינה, את נוגעת כאן בשאלות נורא קשות ומרכבות, שאני לא בטוח שיש להן תשובה אחת נכונה. יש הרבה מחקרים שבוחנים את השפעת חוויות הילדות המוקדמת על הבגרות, אבל אני חייב לומר שכמו כל תוצאות מחקר הן נתונות לפרשות על פי התיאוריה או תפיסת העולם שבה החוקר מחזיק. אני מציין זאת כדאי להדגיש שתשובתי מורכבת מהידע שיש לי, מתפיסת העולם שלי ומהאופן בו אני מפרש את הממצאים השונים. מכיוון שכך, אני חושב שהדבר המרכזי והחשוב ביותר הוא שאת תהיי שלמה עם המקום בו את משאירה את בתך הצעירה. בעולם אידיאלי אני חושב שבגיל צעיר כל כך אין אין תחליף לטיפול האימהי שלך, אך מכיוון שיש מציאות המכתיבה לנו תנאים לא אידיאלים, הדבר החשוב ביותר הוא התחושות שלך. אני לא חושב שאת צריכה לחשוש מהשינוי, אם יש מקום שנראה לך הולם יותר או מתאים יותר לאופן בו את חושבת שיש להתייחס לבתך אל תהססי מלהעביר אותה אליו. חלק חשוב בחוויה של בתך את המקום בו היא תהייה הוא המבט והתחושות שלך בזמן כלפי המקום. תינוקות בגילה של בתך מושפעים מאוד מהתשדורות הלא מילוליות של ההורים, אם את תחושי שאת משאירה אותה במקום טוב ובטוח היא תחוש בזה גם וזה יסייע לה בשהותה שם. אני מבין עד כמה זה לא פשוט להשאיר תינוקת קטנה כל כך ומאחל לך שתגיע להחלטה איתה את שלמה. בהצלחה קובי