דילמה במעבר לכתה א'
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בתי בת ה6.5 עולה לכתה א'. שנה שעברה בגן היא הביעה ענ יין באיברים האינטימיים של חבריה לגן (היו כשלושה מקרים), הגננת הפנתה אותנו לאבחון אצל פסיכיאטרית שמצאה כי הילדה בעלת סקרנות טבעית לגילה, לא מצאה סממנים לשום טראומה ולשום התעניינות אובססיבית. כמו כן יישמנו מספר גבולות ברורים בבית. הילדה הפנימה והבינה ולא קרו יותר מקרים. הסיפור עבר מפה לאוזן מאוד מהר. עפ"י הגננת הילדה אהובה על חבריה, אך אחר הצהריים שלה היה דליל מחברים. מנהלת ביה"ס זימנה אותי היום לפגישה (לפני השיבוץ) בטוענה כי אף אחד לא רשם את שמה של ביתי כרוצה להיות איתה בכיתה, להפך מספר ילדים רשמו את שמה שאינם מעוניינים להיות איתה. היא נתנה לי שתי אפשרויות: אחת- כל ילדי הגן עוברים יחדיו לכתה א' והיא יכולה להיות איתם ואופצייה שנייה שעליה היא המליצה- לשבץ אותה בכתה השנייה לבדה ושם היא תתחיל דרך חדשה. אני לא יודעת מה לעשות, האם לשבצה עם כל ילדי הגן ולחוות שוב ברבורים ודבורים ואולי בעיה חברתית אחה"צ או להפרידה מכל ילדי הגן ואז מה לומר לה? אשמח לכל תגובה. תודה!!! {
שלום איילת, אכן דילמה. נדמה לי שלכל אחת מהאפשרויות היבטים חיוביים ושליליים, וכדאי לנסות לחשוב לטווח הארוך ולא בהקשר של החודש חודשיים הקרובים. אם אכן מדובר בדחייה חברתית על רקע אירועי העבר, אולי יש משהו בדבריה של המנהלת, ועדיף לפתוח דף חדש. תהיה החלטתכם אשר תהיה, אני ממליצה לשקול, בכל זאת, התייעצות עם פסיכולוג ילדים, כדי לבחון האם המיומנויות החברתיות שלה מספקות. מזכירה, גם לטובת ההורים האחרים, שהעברת ילד ממסגרת אחת לאחרת אינה בהכרח משנה את הסטטוס החברתי שלו. אם יש בעיה, חשוב לטפל בה, גם בהקשר של מסגרת חדשה. בהצלחה ליאת