הבן של השכנים מציק לילדה שלי

שלום. מקווה שתוכלו לעזור לנו. יש לנו ילדה בת חמש שסובלת מזה זמן רב מהתנכלויות מצד הבן של השכנים שהוא בן גילה. אנחנו גרים בישוב שבו כל הילדים בשכונה משחקים בשעות אחר הצהריים בחוץ ביחד ובלתי אפשרי להפריד ולמנוע ממנה לשחק עם הילד. הבת שלי היא ילדה עדינה שמתקשה להתמודד עם ההתנכלויות וההצקות והמכות שלו והתגובה שלה לכל הדברים האלה היא בכי. הילד הזה זיהה כנראה שהיא חלשה והוא מציק לה ללא הפסקה, מתעלל בה ומרביץ לה. מצד אחד הם הולכים ביחד לגן, והם בני אותו גיל,והיא מתייחסת אליו כאל חבר שלה, מצד שני הוא לא מפסיק להציק לה ואנחנו לא יודעים כבר איך לטפל בזה. זהו ילד שמקלל כל הזמן, מכנה ילדים בשכונה בשמות גנאי, זורק אבנים, מסית ילדים אחרים בשכונה נגד הבת שלי. הוא יכול לשחק איתה ואז פתאום להרביץ לה, לבעוט בה, להנחית עליה חפץ כלשהו, לרדוף אחריה, להפחיד אותה, לטרוק לה דלתות בפרצוף. הוא מתנהג ככה גם לילדים אחרים, אבל לא בצורה חמורה כמו שהוא מתנהג כלפי הבת שלי. לצערי היא גם לומדת ממנו לדבר בצורה לא יפה, כמו גם ילדים אחרים בגן שבאים הביתה וחוזרים על מילים שהם למדו ממנו. למשל, הם למדו ממנו להגיד 'זונה','מכוער', 'שמן', 'פלצן' ועוד מילים לא יפות. ההורים שלו, יש לציין, הם לא פקטור כאן. מדובר בזוג צעיר, ומאוד לא בוגר ויש להם עוד ילדים. ניסינו כמה פעמים לדבר איתם כדי שנטפל בזה ביחד, אבל או שהם לא יודעים איך להתמודד איתו או שהם לא באמת רוצים לטפל בזה. כך או כך, כשהוא מרביץ או מקלל, הדרך שלהם בדרך כלל להתמודד עם זה, היא או להתעלם, או לתת לו מכה בחזרה. ואם הוא בוכה אחר כך, הם תמיד יתנו לו איזה פרס כדי שיפסיק לבכות. מיותר לציין ששום דבר מהדברים האלה לא מסייע, והוא פשוט 'מצפצף' עליהם, כמו שהוא 'מצפצף' גם על כל מבוגר שמעיר לו. היו כמה פעמים שהערתי לו אחרי שהוא הציק לבת שלי והוא ענה לי 'אני ארביץ לך' ואף הניף לעברי מקל או אבנים. כאמור,אנחנו כבר מיואשים, כי אי אפשר למנוע ממנה לשחק איתו כשהיא יוצאת לרחוב כי המשמעות היא שאני מנתקת אותה מילדים אחרים גם. בפעמים הבודדות שניסיתי לעשות זאת ואסרתי עליה לשחק איתו, היא לא הבינה למה וחשבה שהיא אשמה ושאני מענישה אותה על משהו. אנא עזרו לנו, נשמח לקבל עצה איך להתמודד בפעם הבאה שהילד הזה מקלל / מציק / מרביץ / מתעלל בילדה שלי ואני מזכירה שההורים שלו הם לא גורם שאפשר להסתייע בו ולפתור ביחד איתם את הבעיה. תודה רבה

שלום יעל, בהנחה שפניה להורים שלו לא תועיל, עיקר העבודה שיש לך לעשות היא מול בתך. לא אכנס לגורמים והסיבות להתנהגותו של הילד, אך כן חשוב לי להדגיש שהעובדה שהצקותיו מופנות בעיקר כלפי בתך אין בה כדי ללמד על זה שהיא ילדה "חלשה". לפעמים הילד המציק בוחר דווקא בילד החזק אותו הוא חווה כטוב ממנו או כמאיים עליו או על מקומו. לתפיסתי, הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם מצבים כאלו היא דרך חיזוק בתך. כלומר, לשדר לה את הביטחון שלך ביכולותיה, בכוחותיה. לציין בפניה את היכולת שלה לשתף פעולה עם ילדים אחרים, לוותר ולחלוק אך גם לעמוד על שלה. להסביר שהיא יכולה להתנגד להתנהגותיות כאלו ושבידיה הבחירה עם מי היא רוצה לשחק ועם מי לא. לא הייתי אוסר עליה לשחק איתו, אך בכל תקרית שכזו הייתי מזכיר לה שהיא יכולה לבחור האם היא רוצה לשחק איתו או לא. להסביר לה שכך הוא מתנהג והיא צריכה להחליט אם היא מקבלת את ההתנהגות הזו. להסביר שכשלא נעים לה מנוכחותו היא יכולה להתרחק ולשחק עם ילדים אחרים. עודדי אותה להתחבר עם ילדים חיוביים ולהתרחק מכל מי שמעורב בהתנהגות תוקפנית וכוחנית. השתדלי, עם עצמך, להאמין בכוחותיה של בתך, כשאת תאמיני באופן אמיתי ואותנטי, זה יעבור גם אליה ויחזק אותה. עשי זאת מתוך הבנה שלא תמיד את תהיי שם כדי להגן עליה מפני ילדים כאלו, ולכן היא צריכה לפתח יכולת עצמאית להתמודדות כזו. בהצלחה קובי