בהמשך להודעה - עיסוק חברתי

היי ליאת , אני כותבת בהודעה נפרדת כי חששתי שלא תראי את תגבותי בהמשך להודעות הקודמות ביננו . היום בבוקר בתי ניגשה אלי ואמרה לי אמא את יודעת על מה חלמתי ? שאלתי אותה על מה? שבאים אלי חברים . אחכ שכבר היינו בדרכנו החוצה היא אמרה לי שוב , אמא יכולים לבוא אלי היום חברים , כי אם לא באים אלי אז הילדים לא ירצו להיות חברים שלי היום בגן . כמובן שעניתי לה שהילדים אוהבים אותה וחברים שלה בגלל שהיא חברה טובה , שעוזרת ומשתפת ושמחה .. ושגם אם היא לא תזמין חברים הילדים יהיו חברים שלה . אבל לתחושתי היא לא מרפה ... לא כול כך הבנתי קודם את ההודעה הקודמת שלך בדבר מערכת היחסים בינה לביני שאולי שם מקור הבעיה לדעתך אשמח שוב שתעירי את עיני . תודה ענקית

שלום ליאת, לתחושתי, הצורך הכמו-אובססיבי להזמין ילדים הביתה, כמו גם העיסוק הרב באוכל, יכולים לשקף איזה חלל שמבקש שוב ושוב להתמלא. גם מדבריה של הגננת עולה ניחוח של תחושת חוסר ביטחון (הצורך להתפאר ולהשוויץ כדרך להרגיש בעלת ערך). אני שבה ומזמינה אותך לנסות ליצור עבורכן מרחב חוויה משותף בשעות אחהצ, מרחב שיאפשר לה קרבה ו'הזנה' אימהית, ממקום נינוח ונוסך ביטחון. במצבים בהם היא מזמינה חברות אליה, תוכלי לנסות ולהתחקות אחר דפוס יחסי הגומלין ביניהן, ולבחון האם היא באה אל המפגש החברתי מתוך הכרת ערך עצמה ומתוך תחושה שוויונית, או שקיימים דפוסי ריצוי וכניעה. לפעמים תצפית שקטה כזו מלמדת אותנו רבות על תפיסותיו העצמיות של הילד ועל ההתנהגות החברתית שלו. את מוזמנת לשוב ולשתף ליאת

טוב , יש מקום לשאלה מה לא עשינו בסדר?? בת בכורה , מפונקת ואהובה מוקפת בכל טוב סביבה איפה טעיתי ? מה אני צריכה לעשות אחרת ? אולי זה האח הקטן שנולד שתפס קצת את מקומה של הנסיכה לפני שנה וחצי ? עדין אני באמת מנסה לעשות בדק בית כי האמת שממש לא חשבתי על הכיון הזה .

ליאת, נסי לא לפעול מתוך תחושות של אשמה. היי קשובה וסבלנית, נדיבה ומכילה. אח קטן חדש בהחלט יכול לתרום לתחושות קיפוח וחסך לזמן מה. זה רק מגביר את הצורך שלנו להיות נדיבים כלפי הילד הבכור, ולהקדיש לו עוד ועוד זמן. בהצלחה ליאת