בכי והתבכיינות בבת ארבע וחצי

שלום בתי כאמור בת ארבע וחצי בוכה המון על דברים שנראים לכאורה שטויות בעיקר קורה בשעות הבוקר אם כי לא רק למשל: אנחנו נותנים לה דובוני פרוביוטיקה בבוקר ומניחים אותם על מפית היום בעלי נתן לה סוג אחר שאינה אוהבת אני מיד החלפתי אותו בדובונים שהיא אוהבת ואמרתי שתאכל את מה שנתתי ואת מה שהיא לא אוהבת אסלק אחר כך היא אכלה את הדובונים האהובים ואז החלה לבכות שהדובונים שאינה אוהבת על המפית אני לא יודעת איך להתמודד עם זה הבכי הזה מכעיס אותי אמרתי לה שאני הולכת לחדר אחר עד שהיא מפסיקה עם הבכי הזה ואחרי כעשר דקות היא באה אלי ואמרה שנרגעה אירועים מסוג זה (בכי על כל תסכול קטן ועל כל דבר) חוזרים על עצמם הרבה מה דעתך? איך להתמודד? תודה

שלום דפני, ראשית, אני מזמינה אותך לקרוא את מה שכתבתי לפני מספר דקות לדניאלה, ששאלה על בתה בת ה-3.5. מעבר ליכולת מוגבלת לשאת תסכול, יש ילדים שגילו (מהתבוננות והסקה)שבכי יכול לשאת עמו פוטנציאל מבטיח לתשומת לב, לתגמולים, ולסוג מסוים של היענות מצד המבוגרים, השמור למצבים בהם הילד נתון במצוקה. כדי לשבור את הדפוס הזה, אני מציעה לנסות להתעלם ככל יכולתך מהבכי, ואפילו לוותר על ההרחקה לחדר אחר. כשהיא בוכה, את יכולה לשאול פעם אחת אם "יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לך?", ואז לנסות לדבר אליה כרגיל. אם היא ממשיכה לבכות, תוכלי לומר משהו כמו "או קי. אני רואה שאת רוצה להמשיך לבכות, וזה בסדר. אני בינתיים הולכת לתלות כביסה/לראות טלוויזיה/לקרוא/לבשל". ככל שתתייחסי פחות אל הבכי, כך הסיכוי שתתגמלי אותו בבלי דעת - פוחת. את מוזמנת לדווח איך הולך... בהצלחה ליאת