תאומות חיילות

לפני כשנתיים האב במשפחה נפטר והותיר אחריו אם, בן בכור, בת ותאומות. הבן והתאומות עדיין מתגוררות עם האם והבת עברה לגור עם בן הזוג. התאומות עדיין מתגוררות באותו החדר וחולקות הכל. לאחרונה שתי הבנות עם מצבי רוח קיצוניים, במיוחד לקראת יום ההולדת שלהן. הן מלאות בכעס כלפי הסביבה והביטחון העצמי שלהן צונח. הן כועסות שאין להן תחומי עניין מיוחדים, אין להן סבלנות לחברים ותמיד מרגישות חסרות ערך. שתיהן משרתות בצהל בתפקידים שלא רצו מלכתחילה, דבר שמחזק להן את התחושה (ברמה היומיומית). המשפחה לא מדברת עם גורמים חיצוניים ובקושי מדברים בינם לבין עצמם על שהאסון שפקד אותם. מה לדעתכם ניתן לעשות כדי לשפר להם את הביטחון ואת הערך עצמי? תודה רבה אמנון

שלום אמנון, מוות של הורה הוא אחת החוויות הקשות שיכול לחוות ילד צעיר או בוגר. גיל ההתבגרות הנו שלב התפתחותי חשוב מאוד בו נערה מעצבת את זהותה העצמית, לומדת על עצמה ומגדירה את עצמה. להורים ישנו תפקיד חשוב בתהליכים האלו, תהליכים בהם הילד מגבש את זהותו מתוך התייחסות והשוואה להוריו. אuבדן של הורה במהלך השלב הסוער הזה יכול ליצור הקצנה רגשית של התהליכים הללו ולהותיר צלקת עמוקה ואבל מתמשך. מעבר לכך, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על יכולת ההתמודדות והאבל כמו הגורם למוות, הקרבה להורה הנפתר, הדומיננטיות שלו במשפחה, אופן ההתמודדות של ההורה שנותר, הסביבה הקרובה וכד'. כפי שציינת, בשנים הראשונות שלאחר המוות ישנה עליה ברמות המצוקה ותחושות הכעס והכאב לקראת תאריכים משמעותיים כמו ימי הולדת, חגים ימי זיכרון וכו'. אם מתוך רצון לא להעיק על הסביבה, או מתוך קושי לבטא את הכאב, נערים ונערות רבים מתקשים מאוד לדבר על אובדן ההורה, לדבר על ההתמודדות שלהם ולהיעזר. באשר לשאלתך, אני לא חושב שניתן באופן ישיר להעלות להן את הביטחון העצמי. בטחון עצמי הוא תוצר של תהליכים פנימיים שהן עוד יעברו בהמשך. כרגע, נראה לי שחשוב ליצור אווירה פתוחה יותר בבית, אווירה המאפשרת לגעת גם בנושאים הכואבים ביותר. אני יודע שזה לא פשוט, אך אני חושב שלעבור את זה כל אחד לחוד זה קשה הרבה יותר. התפקיד של ההורה במקרה כזה הוא חשוב ביותר, היכולת של ההורה לדבר על רגשותיו ולשתף את ילדיו יכולה להועיל להן מאוד וליצור מודל חדש לפיו אפשר לדבר ולצאת מחוזקים. אני רק יכול לתאר לעצמי עד כמה שיחות כאלו יכולות להיות קשות להורה, לכן אני חושב ששיחות עם חברים קרובים, הורים אחרים שעברו חוויה דומה או כמה פגישות עם פסיכולוג יכולים לעזור בזה. עבור הורה, להתמודד עם האבל שלו והשינוי במבנה המשפחתי, לצד התמודדות עם האבל של ילדיו זו חוויה קשה מאוד, כשהיא נעשית לבד היא אף קשה יותר. שלא תדעו עוד צער קובי